זמן

אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר (תהילים פרק קמד, ד)

ימיו עוברים מהרה כצל הזה שאין עומד זמן רב במקום אחד כי כאשר ינטה השמש עובר הוא ממקומו ואמר זה על שאול במה נחשב הוא בכל הגדולה והכבוד שהיה לו הלא פתאום עבר מן העולם ואיננו. (מצודת דוד)

אמרו רבותינו זכרונם לברכה - לא כצלו של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עוף הפורח ועובר, רצונם לומר, כי חייב האדם להמשיל העולם הזה בלבבו כצל עוף הפורח וברגע קטן עובר, גם כי אין האדם יודע אם היום כאן ולמחר בקבר, ונמצא בהשתדלו וטרחו על יום מחר כי הוא מצטער על עולם שאינו שלו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה - אל תצר צרת מחר "כי לא תדע מה ילד יום". (שערי תשובה לרבינו יונה שער ב)

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קהלת פרק ג, א)

כי לכל דבר יש זמן קבוע מתי יהיה. (רש"י)

עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם (קהלת פרק ג, ח)

גם האהבה גם השנאה תלויה בעת וזמן. (אבן עזרא)

אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו אינם עוזרים ימיו אינם חוזרים.