אחד מתוך אלפי כתבי היד של הרב
מורנו ורבנו רבי דוד חנניה פינטו שליט"א בצדקותו הרבה זוכה להקריב את כל חייו ושעותיו למען עם ישראל בכלל, ולמען מטרת זיכוי הרבים בפרט. לעיתים רבות הוא גולה ממקום למקום, חוצה בדרכו יבשות וימים, ואינו מהסס לנדוד מעיר לעיר וממדינה למדינה
את כל השעות שמו"ר נמצא בדרכים, הוא ממלא בלימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה. והעיד על עצמו שכאשר הוא עסוק בתורה במשך זמן הנסיעה, אזי אפילו טיסה ארוכה מאד, שנמשכת שעות רבות – עוברת עליו במהירות ונדמית בעיניו כאילו נמשכה רק שעה קלה
מדרכיו אלו של מו"ר ניתן ללמוד לימוד גדול
כאשר יהודי עסוק בעניין שמענג אותו והוא נהנה ממנו – אזי משך הזמן שהוקדש לאותו עיסוק חולף עליו במהירות רבה. אולם כאשר העיסוק בדבר מסוים נעשה בעל כורחו של האדם – אזי כל רגע שחולף נדמה בעיניו כנצח
כן הדבר בעיסוק בדברי תורה, בתפילה ובמעשים טובים. כאשר מעשים אלו נעשים באופן הראוי מתוך אהבת ה', אזי משך זמן העיסוק בהם חולף עובר במהירות. וכשהם נעשים ללא רצון ומתוך טורח גדול – הם נמשכים על פני זמן מרובה. על כן ראוי לכל יהודי לעבוד את בוראו מתוך שמחה, הנאה וקרבה לה' יתברך.
