אחד מתלמידי, מר רוז'ר חזיזה הי"ו, סיפר לי שבמשך תקופה ארוכה הייתה ברשותו מכונית ישנה ורעועה שהייתה זקוקה לתיקון רציני ולשיפוץ. מר חזיזה ידע שאם ייתפס על ידי המשטרה כשהוא נוהג ברכב בלתי תקין זה – הדבר ייחשב לו כעבירה על החוק והוא יהיה צפוי לקנס כספי ולשלילת רישיון הנהיגה שלו. אולם משמים שמרו עליו מפני המשטרה, וכך הוא התנהל ברכבו ללא מעצור.
ערב אחד, לאחר כינוס של תורה הסיע אותי מר חזיזה לביתי ברכבו הפגום. כששב לביתו, עצרו אותו שוטרים לביקורת, וכיון שמצאו במכוניתו כסף רב ומתכות זהב הם חשבו שהוא פושע מאנשי העולם התחתון .
מר חזיזה הסביר להם מיד שהסחורה שברשותו חוקית למהדרין, שכן הוא עוסק לפרנסתו במסחר חוקי בתכשיטים. אך אנשי החוק ביקשו ממנו לעצור בצד ולהמתין בסבלנות עד שהם יבררו את העניין.
תוך כדי בירור הדברים פנה אליו אחד השוטרים ושאל אותו: "האם ידוע לך שקיימת סכנה ממשית לנסוע ברכב שלך?"
תלמידי השפיל את עיניו ומיד עלה במחשבתו – 'ריבונו של עולם, הרי ממש עכשיו הייתי בדרך חזור ממצות החסד שגמלתי עם רבי דוד חנניה פינטו שליט"א. איך ייתכן שדווקא כעת אפסיד מכך? הרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזרתם!'
ואז שמע את עצמו עונה לשוטר: "תודה רבה לך אדון שוטר שאתה מזהיר אותי מהסכנה שברכב בו אני נוהג. דע לך שבכך הצלת את חיי ואת חייהם של אנשים נוספים שנוסעים איתי מידי יום. מי יודע מה היה עלול לקרות ח"ו אם לא היית מזהיר אותי כעת ואני בתמימותי הייתי ממשיך לנהוג ברכב הזה. כעת אתה יכול לקחת את רישיוני, כי אני מבין שזה מה שמגיע לי, ולהבא אהיה זהיר הרבה יותר"
למשמע דבריו השוטר היה המום ונבוך, ואמר לו שהוא יכול לעזוב את המקום מבלי לשלם שום קנס ומבלי שיילקח לו רישיון הנהיגה שלו, ובלבד שכבר מחר יזדרז לתקן ולשפץ את הרכב
ללא שהייה נכנס מר חזיזה לרכבו ועזב במהירות את המקום כשהוא מודה לה' על הנס הגדול שנעשה לו.
