קשרי ידידות טובים שררו ביני לבין הרה"ג ר' משה הלברשטאם זצוק"ל בימי חייו. מפעם לפעם הייתי מגיע אליו ומסתופף בצילו, ואף הרה"ג היה מגיע למעוני כדי להתברך בזכות אבותי הקדושים וכן היה שולח את בני ביתו ומכריו להתברך בזכות אבותי הקדושים זיע"א
יום פטירתו של הרה"ג ר' משה הלברשטאם זצוק"ל היה עבורי יום של חשכה ואבל. מספר שעות לפני פטירתו לקה הרה"ג בשטף דם בראשו, וחתנו המסור נחפז להגיע אלי כדי לבקש שאתפלל על חמיו הצדיק, ואברך אותו בזכות אבותי הקדושים
בזמן שהחתן הגיע למשרדי, שהה בחדרי אדמו"ר מסוים עם בני משפחתו, ועל כן נאלץ חתן הרה"ג להמתין עד שאסיים איתם. אולם גם לאחר שהאדמו"ר יצא לדרכו היו במקום מספר אנשים חשובים שהייתי מוכרח להקדימם לחתן הרה"ג, ולפיכך הוא התעכב בביתי עוד זמן מה בטרם נכנס לבקש את ברכת הרפואה בזכות אבותי
כשהחתן נכנס לחדרי הוא סיפר לי מיד על מצבו הקשה של חמיו וביקש שאברך אותו שיזכה לחיות לאורך ימים טובים
באותו הזמן מנהג היה בידי להעלות את ברכותי על גבי הכתב, כדי לתת להן משנה חיזוק ותוקף. ובנוסף, כדי שאם בזמן הברכה אינני מרוכז מספיק – הכתיבה משיבה אותי לריכוזי המוחלט ואז אני מברך את הברכה מעומק הלב ובכל הכוונה הראויה
כאשר ביקשתי לכתוב את ברכתי לרה"ג ר' משה הלברשטאם שיזכה לחיים טובים וארוכים, חשתי כאילו כוח עליון מונע ממני להעלות את הדברים על גבי הכתב, ובמשך דקות ארוכות היססתי והתלבטתי אילו מילים לכתוב
לפתע נפתחה דלת החדר ומזכירי המסור, הרב יעקב עזרא שליט"א נכנס פנימה ובפיו הבשורה המרה שזה עתה בני ביתו של הרה"ג קוראים עימו קריאת שמע, כיון שזהו זמן יציאת הנשמה
אֶבֶל גדול נפל בחדר ואני הבנתי מיד מדוע נשללה ממני הסייעתא דשמיא כאשר ביקשתי לברך את הצדיק בזכות אבותי הקדושים, ומדוע מנעו ממני מן השמים להעלות על גבי הכתב את אשר ביקשתי – כל זאת כדי שנשמתו של הצדיק תיפטר ממנו עוד באותו היום בטהרה, ותעלה לגנזי מרומים ללא הפרעה.
