בחירה

הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ (דברים ל, יט)

אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (ברכות לג, ב) 

ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר "ראה נתתי לפניך היום את החיים", וכתיב "ראה אנכי נותן לפניכם היום", כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים, ומפני זה הענין נאמר מי יתן והיה לבבם זה להם, כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם. (רמב"ם הלכות תשובה פ"ה ה"ג)

שדבר מוסכם הוא מתורתנו הקדושה ופילוסופיית יוון במה שאימתוהו הוכחות האמיתיות, שכל פעולות האדם מסורות בידו, אין עליו הכרח בהם. (שמונה פרקים להרמב"ם ח)

פינת תורת משה רבינו ע"ה וכל מי שנמשך אחריה, היא שהאדם בעל יכולת גמורה, ר"ל שהוא בטבעו ובבחירתו וברצונו יעשה כל מה שיוכל האדם לעשותו (מורה נבוכים ג, יז)

כי בודאי המורד בציווי השם יתברך, הולך חשכים, והוא כסיל ובער, ואין שגעון גדול מזה, למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רבון העולמות... כי מי שהוא משכיל, שש ושמח לעשות רצון קונו, אף שאינו מקבל שכר. אבל החכם עיניו בראשו, ורואה ומסתכל. 

ואני נותן סימן כל חוטא – שוטה. על כן יעורר אדם שכלו, ויהלך את חכמים ויחכם. (של"ה שער האותיות - יצר טוב)

כי אילו היה מוכרח [האדם] במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלמות, לא היה נקרא באמת בעל שלמות... על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטייתו שקולה לשני הצדדים ולא מוכרחת לאחד מהם, והיה בו כוח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה. (דרך ה' ח"א פרק ג, א) 

וזוהי עיקר עבודת האדם לצאת מן החופשיות, מן הבחירה, מן המצב אשר האמת והשקר שווים לפניו, אל ההכרח, שיכיר בלבבו השתעבדותו אליו יתברך...

שמעתי מאחד המיוחד מגדולי המעמיקים אשר ידעתי בדורי, חכם וקדוש, רבי ירוחם ממיר, כי עניין הבחירה הטובה הוא שהאדם יבחר לשום את עצמו למוכרח, והיינו שיכיר וידע כי באמת מוכרח הוא לעשות רצון קונו... מי שיודע היטב, וברור הוא בליבו, דבר גדולת רבונו ומכיר את עוצם צרת הממרה את פיו, הלוא בודאי ימצא את עצמו מוכרח למלאת את רצון קונו. 

מצאתי כתוב בשם הגר"א ז"ל בזה דבר נפלא מאוד. בכל פעולה יש רצון קודם לה, ויש היכולת למלא הרצון ההוא, והיינו שהיכולת כלי לרצון להוציאו לפועל. אמנם רצון השם יתברך הוא שנקיים את מצוותיו. אך את היכולת שלו [שביכולתו להכריחנו לקיימם] מסר לנו. והיא הבחירה. מעתה מחויבים אנו להחזיר לו יתברך את יכולתו, היינו שנעשה את עצמנו מוכרחים לעשות כרצון בוראנו יתברך.

אמנם הראוני דבר זה מפורש בדברי חז"ל (בראשית רבה תולדות פרשה סז) אמר ר' לוי ששה דברים משמשים את האדם ג' ברשותו וג' אינן ברשותו, העין והאוזן והחוטם שלא ברשותו... הפה היד והרגל ברשותו... ובשעה שהוא זוכה הקב"ה עושה אותן שברשותו שלא ברשותו. (מכתב מאליהו ח"א עמ' 117)