יהודי יקר ביקש להגיע אלי כדי לקבל ברכה להצליח בעניין מסוים. הוא טרח והגיע למקום בו הייתי, אבל לבסוף לא נפגשנו והוא לא קיבל את ברכתי, אך ברוך ה' הוא הצליח באותו עניין שלשמו רצה להיפגש עימי.
לאחר מכן כשנפגשנו שאלתי אותו לגבי אותו עניין, והוא אמר לי: "כבוד הרב, באתי אליך כדי לקבל את ברכתך להצלחת העניין, אבל לא מצאתי אותך ולא זכיתי לקבל את ברכתך. אך למרות זאת הצלחתי באותו עניין".
כששמעתי את דבריו תיקנתי אותו ואמרתי לו: "אינך צודק. אלא כיון שרצית לקבל ברכה בזכות אבותי הקדושים והצדיקים והתאמצת בשביל זה, הרצון הזה והמאמץ שלך הוכיחו שיש בך אמונה גדולה בזכות הצדיקים והם שגרמו לכך שזכות הצדיקים תעמוד לך להצליח במעשיך, למרות שלבסוף לא זכית לקבל ברכה באופן מפורש. אבל ודאי הוא שלא כוחך ולא עוצם ידך הם שהביאו אותך לאותה הצלחה".
