אישה צרפתייה סיפרה לי שבניה גדלים איתה בבית רק עד גיל חמש עשרה. מגיל זה ואילך היא מאפשרת להם לחיות בעצמאות רבה ואומרת להם: "גדלתם בני, כעת אתם חופשיים לעצמכם, מעכשיו תסתדרו בכוחות עצמכם!"
והבנים ששמעו זאת – "הסתדרו" לבד. חלקם נהיו משוגעים וחלקם שמו קץ לחייהם החופשיים ר"ל.
דרך זו של האישה שהעניקה לילדיה המתבגרים עצמאות יתירה היא טעות איומה.
למרות הקידמה שהתפשטה בעולם, שממבט ראשון נראית טובה ומבורכת שהרי בזכותה נמצאו פתרונות חדישים לבעיות ישנות, קידמה זו הביאה איתה גם את התפיסה העקומה שיש לאפשר לילדים להסתדר בכוחות עצמם.
מחשבה איומה זו גורמת לבעיות רבות בקרב בני הנוער, ביניהן דיכאון, ייאוש, מרה שחורה, שברון לב, מתח נפשי, התקפות עצבים ושאר מרעין בישין. כל אלו נגרמים בגלל שישנם דברים רבים שהילד ואפילו הנער אינם מסוגלים לעשות בעצמם, ומתוך כישלונם הם מגיעים לידי מאבק עצמי, עד שבפזיזותם הרבה בחוסר הסיפוק שלהם מעצמם הם מבקשים לשים קץ לחייהם.
לא לחינם מוטלת על ההורים האחריות לשלום ילדיהם. חובה על ההורים והמחנכים להמשיך להדריך את המתבגרים בכל שלב מהתבגרותם עד להיותם מבוגרים ומפוכחים, ויש לדאוג להם בשנות הילדות והנערות למשענת ולתמיכה כדי לשמור על החוסן הנפשי שלהם וכדי לעצב את אישיותם.
