באחד הימים בהם הגיתי בדברי התורה בבית המדרש בליאון, הגיע למקום מכר שלי. כיון שהוא כבר נכנס לתוככי בית המדרש – ביקשתי ממנו שיתעכב מעט ויישאר ללמוד איתי. אך הוא סירב ואמר: "צר לי הרב, אין לי זמן להתעכב כאן אפילו דקה אחת!"
"מה תוכל להספיק לעשות בדקה אחת?" שאלתי אותו, והוא השיב: "דקה אחת? דקה אחת של שיחת טלפון למשל מספיקה כדי לסגור עסקאות שלמות ולהביא לרווחים עצומים!"
"נכון מאד" אמרתי לו, "דקת שיחה מסוגלת להביא רווחים עצומים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום הפסדים מרובים!"
כיון שראיתי שמכרי מקשיב לי, התחלתי לספר לו סיפור מעשה, ואחרי דקה של סיפור עצרתי. מובן שמכרי ביקש שאמשיך בסיפורי, וברוך ה' תוך כדי שמיעת הדברים לבו נמשך ללימוד התורה.
כיום יהודי זה קובע עיתים לתורה, ומידי יום הוא מקדיש חצי מזמנו ללימוד התורה. בלימודו הוא עושה חיל גדול, וזוכה לכוון לקושיותיהם ולתירוציהם של גדולי המפרשים.
כל זאת בזכות הרגעים הבודדים שבהם הוא ספג קדושה בשהותו בית המדרש.
