יהודי שהיה בעבר רחוק משמירת תורה ומצוות סיפר לי באחת מפגישותינו שלפני שהוא חזר בתשובה – הוא ואשתו חיו חיי הפקרות מלאי סתירה, מצד אחד היו בעלי מידות וגומלי חסדים ומצד שני היו עוברים עבירות חמורות
"ומה גרם לכם לשוב בתשובה מחיי ההפקרות שלכם?" שאלתי אותו
"באחד הימים נזדמן לנו לשמוע דברי התעוררות שטלטלו את נשמתנו הטועה וגרמו לנו להבין שאנו צועדים בכיוון הלא נכון, עד שלבסוף חזרנו בתשובה שלימה". כך השיב היהודי שכיום הוא ובני משפחתו מקיימים מצוות, שומרים שבת והוא קובע עיתים לתורה
"הבט בחסדיו של הקב"ה עליכם" אמרתי לו "וראה שבטובו הגדול הוא הנחה אתכם להגיע לאותו המקום שבו שמעתם את דברי ההתעוררות שהתיישבו על לבכם, אשר בזכותם שבתם בתשובה. בודאי קדמה לכך זכות מצוה גדולה שעשית, שבגללה שלחו לך משמים את אותה סייעתא דשמיא, שכן משמים הבחינו ברצונך הפנימי ללכת בדרך הטוב וסייעו לך בדבר
היהודי ששמע את דברי, הסכים עימי ואמר שהוא שמע את דברי ההתעוררות בעצם יום הכיפורים, לאחר שהוא התעורר מעצמו לשוב לאביו שבשמים. בבחינת מה שאמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל, בני פיתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שהש"ר ה, ג)
