קבוצת יהודים עשירים בעלי בית חרושת למוצרי יין ולמוצרי גבינות ביקשו את רשותי לכך שיצרפו את שמי להכשר שניתן למוצריהם, כדי להביא לקידום המכירות שלהם. כשכר לדבר הציעו לי סכום כסף גדול מאד, והוסיפו ואמרו שאם אסרב להצעתם – הם יציעו את ההצעה הזו לארגון אחר, והוא יקבל את סכום הכסף בתמורה לנתינת ההכשר למוצריהם.
האמת היא שבתחילה נטיתי להסכים לבקשתם, כשחשבתי לעצמי – איזו רעה יכולה להיגרם מכך שאתן את חסותי לכשרות של מוצר מסוים? ובפרט שמדובר במשגיחים יראי שמים, אמינים וטובים שיְפַקחו כראוי על תהליך ייצור המוצרים. כך אוכל להשתמש בכסף שהוצע על ידי בעלי בית החרושת לטובת מוסדות התורה ולהחזקתם.
אולם במחשבה שנייה עלה בדעתי שייתכן שכאשר אתן את חסותי על ההכשר – ייגרם נזק למערכות כשרות אחרות, משום שאנשים אולי יעדיפו את הכשרות וההשגחה שלי על פני מערכות הכשרות האחרות.
כך תהיתי במחשבתי כיצד לנהוג.
מצד אחד כבר ראיתי בדמיוני את כל מוסדות התורה שאחזיק בסכום הכסף שהוצע לי ואת כל בתי המדרשיות שאבנה ואקים מכסף זה, אך מצד שני הבנתי שהדבר עלול לפגוע במערכות הכשרות האחרות ודבר זה לא נתן לי מנוחה.
לבסוף ערכתי עם עצמי חשבון נפש מדוקדק, ושאלתי את עצמי – האם מטרתי בקבלת ההצעה היא ליצור מערכת כשרות מעולה וכל מטרתי היא לשם שמים בלבד? או שמא מטרתי היא שאקבל סכום כסף גדול להחזקת המוסדות וכך תהיה לי הנאה אישית וסיפוק עצמי מהעניין?
פתאום ירדה עלי הארה משמים ואני הבנתי שהאפשרות השנייה היא האפשרות הנכונה! מטרתי בעניין זה היא הרווח הכלכלי למוסדות התורה והנאתי האישית מהתרחבותם, ולא הרצון לתמוך במערכת הכשרות הוא זה שגורם לי לפרוס את חסותי על ההכשר החדש.
'אם כך' חשבתי לעצמי, 'היצר הרע הוא זה שמפתה אותי לקבל את ההצעה, כדי שבכך יצליח לגרום למריבות ולפילוגים בקרב אחינו בית ישראל. כיון ש"לשם שמים" קיים רק במקום שלא מעורבת בו שום הנאה אישית'.
לאחר שהגעתי למסקנה זו הודעתי לבעלי בית החרושת על סירובי לקבל את הצעתם, מכיון שאיני חפץ להרוויח דבר על חשבון פגיעה באחרים, ואיני מוכן שבגללי ייגרמו דיבורי לשון הרע על ההשגחה הקיימת שהיא אינה מהודרת כשלי, ובפרט כשמשפחות רבות מתפרנסות ממערכות כשרות אלו, ואין בדעתי ח"ו לגרום להן כל נזק שהוא.
מלבד זאת, אין איש שיוכל להבטיח לי שההשגחה החדשה שתהיה תחת פיקוחי תהיה באמת מהודרת יותר מהקודמות לה. ואם כך, עלול להיגרם על ידי עוון הונאת דברים.
ברוך ה', אני שמח ומאושר על כך שלא נפלתי ברשתו של היצר הרע ולא התפתיתי להצעה המפתה, למרות שכבר ראיתי בדמיוני מבנים של מוסדות תורה המוקמים בזכות אותו הכסף.
יודע אני שאין כל אפשרות לעשות נחת רוח לבורא העולם כאשר ישנם אנשים שנפגעים מהדבר. ועשייה שמכוונת "לשם שמים" צריכה להיות נקייה מכל טובת הנאה שהיא.
