באחת מנסיעותי עם ילדי הייתה לי הזדמנות מצוינת לחנך אותם לתורה ולמצוות.
באותו זמן שררה ברחובות מהומה רבה, וצעקות רמות נשמעו מכל עבר. אך ילדי לא התייחסו לכל זאת, כיון שבמשך זמן הנסיעה הם הקשיבו יחד איתי לקלטת של הרצאה תורנית, והיו מרוכזים בדברי התורה שנשמעו בחלל הרכב.
כשהגענו למחוז חפצנו פניתי לילדי ואמרתי להם שבזה שהקשיבו לדברי התורה הם גרמו לקב"ה נחת רוח גדולה מאד. הקב"ה שהשגיח עלינו משמים הבחין בכך שלמרות שמחוץ לרכבנו התרחשו מאורעות מעניינים מאד שמושכים את העין ואת הלב – בכל אופן הם עשו מאמץ להתרכז בדברי התורה הקדושה.
כאשר יהודי מתאמץ ללמוד תורה ולקיים מצוות, למרות שישנם עניינים אחרים שמושכים את לבו שלא לקיים את המצוות וגורמים לו לרצות להפסיק מלימודו, והוא מתגבר על עצמו ועובד את ה' מתוך מאמץ רב – זוכה הוא בכך לגרום נחת רוח גדולה לקב"ה, ושכר רב שמור לו לעולם הבא.
