בקבר הרב שך
פעם פגשתי ביהודי שסיפר לי שהוא מתרועע עם אישה גויה. דבריו גרמו לי לצער גדול מאד, וכשגערתי בו על מעשיו ואף תמהתי מה יהא על ילדיו שיצאו ממנה, השיב לי היהודי: "אבל הרב, אני מניח תפילין ואני אשמור שבת".
רחמים גדולים הציפו את לבי על הטעות הנוראה שבידי היהודי, ועל כך שהוא התרחק כל כך מאלוקיו.
פניתי אליו ואמרתי לו בכאב: "לא יועילו לך שמירת השבת והנחת התפילין, אם הילדים שיצאו לך מאישה גויה זו יהיו על פי הדת היהודית גויים, וגם יתנהגו כגויים לכל דבר".
"אינני מתכוון לחנך את ילדי רק בדרך היהדות" השיב לי היהודי. "כבר מתחילה החלטנו שנחנך אותם כך שהם ילמדו משני הצדדים. כלומר הם יחונכו גם בדרך היהדות, וגם על פי דתה הגויית של אמם. וכשיגדלו – הם יחליטו בעצמם באיזו דרך ללכת".
כששמעתי את דבריו נבהלתי מאד ואמרתי: "אם ההורים שלנו היו נותנים לנו לגדול בדרך שבה היינו בוחרים לעצמנו בבחירה חופשית – אין ספק שהיינו גדלים פראי אדם כחיות השדה, כמאמר הפסוק: "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא, יב).
כאשר הורים שואפים לראות את בנם הולך בדרך הישר – עליהם להקפיד על חינוכו כבר מגיל קטן בכל דבר ועניין, וגם אז עליהם להתפלל רבות שהוא יתמיד ללכת בדרך זו. כיון שלמרות החינוך המושלם ביותר שהילד מקבל מהוריו – הוא נתון גם להשפעת היצר הרע ולהשפעת העולם שמסביבו, ולכן אין כל אפשרות להתגמש בחינוך הילדים.
וכבר כתבה התורה "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא), כלומר היצר מנסה להרחיק את האדם מדרך הישר כבר בעודנו צעיר לימים, ורק הקפדה מוחלטת על חינוך הילדים בנוסף לתפילות ההורים וסייעתא דשמיא בעניין, רק אלו יוכלו לעמוד כנגד יצר זה".
היהודי שתק, ואני המשכתי וסיפרתי:
"מרן הרב שך זצוק"ל היה בכל יום בשעה שמונה בבוקר בוכה בדמעות על עם ישראל. כאשר שאלו אותו תלמידיו: 'מורנו ורבנו, מדוע דווקא בשעה זו אתה בוכה על מצבו הרוחני הירוד של העם?' השיב להם מרן בצדקותו: 'בשמונה בבוקר מאות אלפים מילדי ישראל נכנסים למקומות הלימוד שלהם. חלקם ילדים טהורים שבאים מבתים שבהם שומרים תורה ומצוות ומקפידים על קלה כבחמורה, אך רבים מילדי ישראל רחוקים עדיין מקיום תורה ומצוות. ילדים אלו אינם יודעים כלל מהי יהדותם ואין אף אחד שקורא איתם קריאת שמע. ילדים אלו נועדו לגדול ככופרים בקב"ה ועליהם אני בוכה דווקא בשעה זו'".
סיפור מדהים זה ממחיש לנו במעט את גודל אחריות ההורים והמחנכים לחינוך הילדים בדורנו לערכי היהדות ללא פשרות. לבל יגדלו בניתוק ממורשת אבותיהם ועמם חלילה.
