יהודי בן תורה בא לפני ואמר לי בפנים נרגשות: "רבי דוד, אתה הרב שלי! תמיד ביקשתי לזכות לראות אותך פנים אל פנים, והנה ברוך ה' זכיתי לכך עכשיו".
כיון שלא זכרתי את מראה פניו של היהודי ביקשתי ממנו שיזכיר לי את שמו, אולם גם לאחר שאמר את שמו – לא הצלחתי לזהות אותו כלל. על כן שאלתי אותו: "איך ייתכן שאתה אומר שאתה תלמידי, בשעה שאני אינני מכיר אותך כלל?"
לשמע שאלתי סיפר היהודי את הסיפור הבא: "בעברי, לפני מספר שנים הייתי רחוק מאד משמירת תורה ומצוות. אמנם היום אני נראה בן תורה ואני גם משתדל לכבד את המראה שלי ולקדש שם שמים בקיום תורה ומצוות, אך לפני שחזרתי בתשובה לא נראיתי בן תורה וגם לא התנהגתי כמו בן תורה.
באותם ימים הזדמן לי לנסוע במונית שהנהג בה היה יהודי שומר תורה ומצוות, והוא ביקש את רשותי להקשיב תוך כדי הנסיעה לקלטת של הרצאה, כיון שהוא אינו יכול לשמוע מוזיקה.
הסכמתי. הנהג הפעיל את הקלטת ובמשך כל זמן הנסיעה שמענו את דרשתך הנפלאה, אשר יועדה לבעלי תשובה. בדבריך הזכרת מקרה דומה מאד למקרה שלי, ודברי ההתעוררות שאמרת באותה דרשה חדרו אט אט ללבי וגרמו לי להרהורי תשובה.
התרגשות פנימית מילאה אותי, וכשפניתי לרדת מן המונית לאחר ששילמתי לנהג את שכרו, ביקשתי ממנו שישאיל לי את הקלטת המעוררת ששמעתי בנסיעה איתו. לצערי, הנהג אמר שהוא זקוק לקלטת כעת, אך הבטיח במקום זאת לשלוח לי לביתי קלטת דומה. וכך עשה.
הקלטת הגיעה לביתי ואני האזנתי לה שוב ושוב, ומתוך כך שהקשבתי פעמים רבות לקלטת של הרצאת הרב זכיתי לחזור בתשובה שלימה! ועל כן רואה אני אותך כרבי ומורי".
צא ולמד כוחה של קלטת אחת, שבשעה קלה של האזנה במונית הדליקו דברי התורה שבקלטת את האור בנשמתו של היהודי, והשיבו אותו לאביו שבשמים.
