בעיר ליאון גרה משפחה יהודית בעלת תשובה, שבעבר הייתה רחוקה מכל דבר שבקדושה. אבי המשפחה היה מזלזל בדת, לועג לתורה ולא הראה פניו בבית הכנסת כלל.
ניתוק זה מהיהדות הפריע מאד לאם המשפחה, והיא באה לפני פעמים רבות בבקשה שאדבר עם בעלה ואנסה להשיב אותו למוטב. מובן שנעניתי לה ושוחחתי איתו שיחות ארוכות, אך היהודי כלל לא התייחס לדברים שאמרתי לו והמשיך ללכת בדרכו הרעה.
כיון שהקב"ה ראה כל זאת – שלח לו משמים מאורע מזעזע, שגרם לו לשוב מיד בתשובה שלימה.
למשפחה זו היה בן יקר שהיה מפונק מאד, הוא הכיר את כל הבלי העולם הזה ואת כל תאוותיו, מנעמי העולם ניתנו לו ללא הפסק וכל מה שביקש – קיבל. כך הלך הבן וגדל כשמוחו ריק ואין לו שום ערך לחייו, עד שיום אחד יצא מדעתו לגמרי וברגע של פזיזות וחוסר שיקול דעת – שם קץ לחייו! הוא הותיר אחריו משפחה שבורה ומצטערת על אובדנו של בנם יקירם האהוב.
כשראה אבי המשפחה את המוות בתוך ביתו – פחד גדול נכנס בלבו ועיניו נפקחו להבחין במציאות ה' בעולם. ההבנה שישנו משפט לאחר המוות, שבו הנשמה צריכה לתת דין וחשבון על מעשיה בעולם הזה נכנסה ללבו, והוא שינה את התנהגותו מקצה לקצה וזכה לשוב בתשובה שלימה.
