רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. (אבות ג, ז)
רבי אלעזר ב"ר צדוק אומר אין אומרים "מרפא" ['אסותא', 'לבריאות' - למתעטש בבית המדרש] מפני בטול תורה. (תוספתא שבת פרק ז)
הוא היה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים כשהן קטנים לא מפני שהן מנאפים ולא מפני שהן גוזלין אלא שפוסקים מדברי תורה ועוסקין בדברי שיחה ועוד שאין מתחילין במקום שפוסקים. (אבות דרבי נתן נוסחא א כו, ב)
לא חרבה ירושלים אלא בעוון בטול תורה. (אבות דרבי נתן נוסחא ב פ"ה)
אלו הם יסורין של אהבה - כל שאין בהן בטול תורה, שנאמר (תהילים צד, יב) "אשרי הגבר אשר תייסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו". (ברכות ה, ב)
אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, שנאמר "בעצלתיים ימך המקרה" (קהלת י, יח) בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה. (תענית ז, ב)
תנו רבנן ההולך לאיצטדינין [מקום שמנגחין את השור] ולכרקום [מצור ועושין שם שחוק וליצנות], וראה שם את הנחשים [מנחשים ומכשפים] ואת החברין [לוחשי נחשים], בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין [כולן מיני ליצנים הן] - הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר (תהילים א) 'אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו', הא למדת, שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה. (עבודה זרה יח, ב - עפ"י רש"י)
ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על עוון בטול תורה. (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז)
ר' יהודה הנשיא אומר בעוון בטול תורה בניו של אדם מתים כשהם קטנים שנאמר לשווא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו. (ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רסו)
כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות, כך עונש המבטל גדול מכל העבירות. (ספרי דברים עקב)
ובעונש זה בא עמלק ונלחם בהם, כי בעוון בטול תורה הצרות באות לעולם. (רבינו בחיי שמות יג)
ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן. עיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק. בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה וזה שעושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח. מן הראוי לחבל תחבולות איך לקנות את התמדת הלימוד, ולהתפלל על זה תמיד. (אגרות החזו"א)
