באחד מימי קבלת הקהל הגיע אלי אב שספג מבנו מכות רבות וחבטות קשות עד שצלעותיו נשברו לו והוא היה מאושפז בבית החולים במשך שנה שלמה
כאילו לא די בזאת, בנו הסורר בא אליו בחוצפה רבה ובעזות מצח, ודרש ממנו באיומי אקדח שיחתום לו על כך שכל רכושו עובר אליו
כששמעתי מהאב הכואב את סיפורו הנורא חשבתי לעצמי – איך ייתכן כדבר הזה? הרי כל ימיו האב נתן לבנו כל שביכולתו: האכיל אותו בימי ילדותו, פרנס אותו בימי נעוריו, בנה לו בית, צייד אותו ודאג לו
ואילו היום – כשהבן בגר, והוא כבן חמישים שנה ועומד ברשות עצמו – הוא מעז לבקש את נפש אביו הזקן, מכה אותו ללא רחמים וגורם לו רעה תחת טובה. כיצד אם כן ייתכן הדבר
לפתע עלה בזיכרוני מעשה ביהודי שהגיע לכ"ק אבא זיע"א ובכה במר לבו שבנו נשך בבשרו נשיכה אכזרית ר"ל
לשמע דבריו אבא קם ממקומו והחל לומר: "ברוך ה'! ברוך ה'
היהודי שלא הבין מדוע אבא שמח כל כך בחוצפתו של בנו שאל בפליאה: "לשמחה מה זֹה
אך אבא הצדיק ענה לו שסיפורו הנורא הוא הוכחה לכך שאנו קרבים לביאת המשיח ולגאולה השלימה. כפי שמובא בגמרא (סוטה מט, ב): "בעקבות משיחא - חוצפא יסגא ויוקר יאמיר... ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמים"
אחר כך המשיך אבא ודיבר על לבו של היהודי, הרגיע אותו וברכו לחיים טובים ולשלום
הבנתי שגם סיפורו של היהודי שלפני הוא התגשמות דברי חז"ל שבימות המשיח הילדים ימרדו בהוריהם. הנה, לדאבון הלב בדורנו – בשביל כסף ובשביל רכוש בן מכה את אביו באופן נורא כל כך ומחתימוֹ בכוח ובאיומים שכל רכושו יעבור אליו
אין לנו אלא לקוות שהגאולה הקרובה היא סיבת הדבר הנורא שנראה כיום במקומותינו, ונזכה לראות בביאת גואל צדק במהרה בימינו.
