באחת השנים כאשר נזדמנתי לעיר טורונטו שבקנדה, דרשתי במקום בכולל "ישמח משה" של מוסדותינו, שבראשותו עומד הרב פְּרוֹסְפֶּרְט לוגאסי שליט"א
לאחר הדרשה הציעו לי בני המקום ללכת לבקר באתר הטבע המפורסם, הנקרא "מפלי הניאגרה". מפלי מים אלו הנדירים ביופיים נשפכים מגובה עצום ובעוצמה אדירה, ומותירים רושם עז על כל רואיהם
הביקור במפלים היה עבורי הפעם הראשונה בחיי שבה זכיתי לראות את יופי הבריאה בצורה חזקה כל כך, ומרוב התרגשותי מעוצמתם של המפלים – עמדתי על מקומי וברכתי בקול רם "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות
באותם רגעים בהם עמדתי וצפיתי במים הרבים הנופלים מטה בשאון רב, חשבתי לעצמי שכל המים הללו שהתקבצו הנה באופן טבעי, ללא מגע יד אדם ונהיו לנהר אחד שוצף וגואש אשר נופל בכוח רב ובקול רעש גדול מגובה של מאות מטרים לתהום עמוקה – כל המראה המופלא הזה נמשך מבריאת העולם ועד ימינו אנו במשך אלפי שנים ללא הפסקה! עין לא ראתה מחזה מרומם כל כך שזועק כולו "מה רבו מעשיך ה
היו במקום עוד אלפי תיירים כמוני שבאו לחזות במראה נדיר זה. אך הם – בשונה ממני – באו כדי לראות, לצלם, ואחר כך לשוב לעיסוקיהם השונים. בעבורם היה זה עוד מראה טבעי בעולם שכביכול נוצר בטבע, והרי עליהם נאמר "עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו" (תהילים קטו, ה-ו)
מי שיש לו עיניים רואות, ואוזניים שומעות – לא יכול לחשוב ולו לרגע אחד שזהו הטבע לבדו ושאין אדון לבירה, כי עצם קיומם של המפלים זועק אמונה
ובהגיעי למסקנה זו התחלתי מיד לומר את המזמור "ברכי נפשי את ה'" (תהילים קד), בו הודיתי לה' על האיזון העדין שיצר בבריאה בין בעלי החיים לבני האדם, על שיצר את השמש הירח והכוכבים ליום ולליל ועל ששם גבול לים, וכך המשכתי להלל לשבח, לפאר לרומם להדר ולקלס למי שאמר והיה העולם.
