בימים עברו, עוד לפני שהבורא יתברך שמו זיכה אותי לעסוק בזיכוי הרבים במלוא העוצמה, כ"ק אבא זיע"א קרא לי וביקש לשוחח עימי
"עליך להיות ממשיך הדרך של אבותינו הקדושים זיע"א בלימוד התורה ובהפצתה בכל העולם, כדי שלא תיפסק שושלת משפחת פינטו המעטירה ולא ייעצר חלילה רצף הקדושה והטהרה במשפחה", אמר אבא
והוסיף: "מבקש אני ממך לערוך מידי שנה את הילולת הסבא קדישא רבנו חיים פינטו זיע"א בקזבלנקה שבמרוקו ברוב עם. ובזכות מצוה זו תזכה לסייעתא דשמיא בהפצת מורשת המשפחה"
אלו היו דבריו של כ"ק אבא זיע"א אלי בראשית דרכי
באותם ימים יהודי מרוקו טרם הורגלו לערוך הילולות גדולות לכבוד הצדיקים כפי שהן נערכות היום בפאר והדר. רבים מיהודי המקום עזבו את בתיהם שבמרוקו ועברו לגור בארצות אחרות, ומשום כך בקשתו של אבא זיע"א שאדאג לעריכת הילולא מפוארת לכ"ק הצדיק, נראתה לי בהתחלה כמשימה בלתי אפשרית. אך חזקה עלי פקודתו של אבא, ומדין מצות כיבוד אב קיבלתי על עצמי את התפקיד ללא עוררין
סמוך למועד ההילולא נסעתי למרוקו ופעלתי במיטב כוחותי ומאמציי להכין את הילולת הצדיק בכבוד רב. אולם למרות כל מאמציי המרובים, מעט מאד אנשים טרחו ובאו להשתתף בטקס ההילולא שערכתי, ואכזבה גדולה פשטה בלבי. ציפיתי לערוך הילולא גדולה ומפוארת לכבודו של הצדיק – אך הדבר לא עלה בידי
שנה לאחר מכן, כשהתכוננתי לארגן שוב את הילולת הצדיק, עלה במוחי זיכרון ההילולא הכושלת, והחלטתי שלא לערוך את הילולת הצדיק
החלטה זו קיבלה חיזוק נוסף בלבי כשנוכחתי לראות שאין בידי את סכום הכסף הרב שדרוש להוצאות ההילולא הכוללות עריכת סעודה גדולה לכלל המוזמנים והוצאות נסיעה ושהות במקום
כשאבא זיע"א שמע על החלטתי שלא לערוך באותה שנה הילולא לכבוד הצדיק – כאב לו על כך, והוא הפציר בי שוב ושוב שאערוך את ההילולא למרות הקשיים הרבים הכרוכים בדבר
דבריו הקדושים שיצאו מלבו הטהור הכניעו אותי, וכעבור זמן קצר הייתי במטוס העושה את דרכו למרוקו, במטרה לארגן את הילולת הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א כפי בקשתו של אבא זיע"א
כאשר הגעתי לקזבלנקה שבמרוקו נותרו בפניי ארבעה ימים בלבד עד ליום ההילולא, שהם זמן מועט מאד לארגון הילולא, ובנוסף, כל הרכוש שהיה בכיסי לצורך עריכת ההילולא היה מספר פרוטות בודדות(!) סכום פעוט שבודאי אינו מספיק להוצאות ההילולא המרובות
בצר לי עליתי להתפלל על ציונו של סבי הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א. בלב נשבר ובדמעות חמות פניתי לצדיק ואמרתי: "הגעתי לכאן כדי לערוך הילולא דצדיקיא לכבודך ולזכר נשמתך הטהורה, אנא בקש מבורא העולם שיסייע בידי להשיג את הסכום הדרוש להילולא מכובדת וראויה"
לאחר תפילה זו, שיצאה מקירות לבי חשתי רגוע ובעל ביטחון גדול בקב"ה שישלח לי במהרה את ישועתו בזכותו של הצדיק זיע"א. הרגשתי שאיני לבד והוקל לי מאד. לאחר מכן עזבתי את המקום ופניתי בחזרה לאכסניה שלי, ביתו של מר יוסף כנפו ז"ל – יהודי נדיב לב שפתח בפניי את דלתות ביתו וארח אותי במרוקו ביד רחבה
כשהייתי בביתו, עלה בדעתי לבקש ממנו הלוואה בסכום של שני מליון ושש מאות אלף דרהם (מטבע שהיה בשימוש במרוקו באותו הזמן). סכום ששווה היום לשלושת אלפים דולר
באותם ימים היה זה סכום עצום, וקיוויתי באמצעותו לערוך הילולא מכובדת ומפוארת. אולם מר כנפו טען בפניי שבניגוד להיותו מקובל בציבור כאדם עשיר, אין בידו סכום כסף גדול כל כך
כיון שלא נותרה בידי כל ברירה אחרת, שבתי להשתטח על קברו של הצדיק וקראתי: "הלא מובא בדברי חז"ל שצדיקים במיתתם קרויים חיים. אנא ריבונו של עולם, תן בידי סימן ואות שאבותי הצדיקים פועלים מן השמים בכוח זכויותיהם לעמוד לישועתי שאצליח לערוך את הילולת סבי הצדיק זיע"א במועדה, ובאופן הראוי"
בעומדי על הציון הקדוש הבטחתי עוד שאם הצדיקים זיע"א יפעלו בשמים להושיעני – הילולא זו תהא אבן הפינה לזיכוי הרבים שאעסוק בו כל ימי חיי, ואפרסם את שמו יתברך ואת צדקותם של אבותי זיע"א בכל רחבי תבל.
בשובי מקבר הצדיק פגש בי מארחי, ר' יוסף כנפו ז"ל והעלה בפניי הצעה: "הבה נרכוש כרטיס הגרלה. אולי יחוס עלינו הבורא יתברך ונזכה בסכום הכסף. ובכסף זה נערוך את הילולת הצדיקז
בתחילה דחיתי את הצעתו. חששתי שמא לא נזכה בסכום הכסף, וכך אפסיד גם את כספי המועט המיועד לשובי הביתה. אולם לאחר שמר כנפו שכנע אותי שוב ושוב לעשות זאת – נעניתי לבסוף להצעתו. רכשנו שני כרטיסי הגרלה והתפללנו לבורא העולם שיזכה אותנו בסכום הכסף הגדול
מספר שעות לאחר מכן התרחש הבלתי ייאמן. שני הכרטיסים שרכשנו עלו בגורל, כשכל כרטיס מזכה את רוכשו בסכום של שני מליון ושש מאות אלף דרהם
הדבר היה לפלא עצום בעינינו והרגשנו את יד ההשגחה העליונה שפעלה לישועתנו המהירה
באותה שנה נערכה הילולת הצדיק ברוב פאר והדר. המופת שנעשה עימי נתן בי כוח, עוז ועוצמה להשקיע את כל כוחי ואת כל מרצי בעריכת ההילולא, ובנוסף הוא גרם לי להמשיך לערוך את הילולת הצדיק מידי שנה בשנה במשך כל השנים שלאחר מכן. בחסדי שמים היו שנים בהן זכו להשתתף בשמחת ההילולא אלפי יהודים שנקבצו מכל רחבי העולם
לאחר סיפור זכייה זה, מר כנפו ביקש ממני מידי פעם לעזור לו במילוי כרטיס הגרלה, בהבטיחו שאם הכרטיס שלו יזכה – הוא יתחלק עימי בזכייה. אך למרות ניסיונותינו החוזרים לזכות בהגרלות, מעולם לא זכינו שוב
עובדה זו מחזקת אותי עוד יותר בכך שהזכייה הבודדת לפני ההילולא של אותה שנה – הייתה בעבור הוצאות ההילולא, ונועדה לחזק אותי ולסייע לי בארגון ההילולא כדי שאחזור על כך מידי שנה בשנה
כמו כן ראיתי בדבר אות וסימן לכך שמשמים חפצים בכך שאלך בדרכי אבותי הקדושים ואעסוק בעבודת הקודש של זיכוי הרבים.
