באחד מביקורי בארץ ישראל השתתפתי בהכנסת ספר תורה שהתקיימה באחד המלונות הגדולים בארץ. באותו מעמד נכחו גם אנשי ממשלה חשובים, כגון נשיא המדינה דאז מר משה קצב, ראש הממשלה מר אריאל שרון ועוד חברי כנסת
כשנכנסנו לבית המלון היה עלינו לעבור ביקורת בטחון. כל אחד שנכנס עבר על ידי אנשי הבטחון בדיקה קפדנית בחפציו ובגופו בחיפוש אחר כלי נשק וכלי חבלה
כשהגיע תורי להיכנס, היו כמה ממלווי שטענו שאין זה מכבוד התורה שאבדק בדקדקנות כמו כולם, אך אני אמרתי להם שזוהי בדיקה חשובה לצורכי בטחון, וכבר אמרו חז"ל "אל תפרוש מן הציבור" (אבות ב, ה), ועל כן אני מוחל על כבודי
לאחר שעברנו את הבדיקה כנדרש נכנסנו לאולם בית המלון והמתנו לאנשי הממשלה שיגיעו. כאשר הגיעו אישי הממשלה שמתי לב לכך שהם לא עברו את בדיקת אנשי הביטחון ככל שאר הנאספים באולם, אלא מיד נכנסו לאולם בית המלון. והסיבה לכך היא שכל עניין הביטחון היה בשבילם, ונעשה לצורך שהותם במקום
באותם רגעים חשבתי לעצמי שכל זה הוא משל לעם ישראל והעמים
כשם שהבדיקה הביטחונית נעשתה לכלל המשתתפים בגלל אנשי הממשלה הנכבדים, כך כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל התורה ובשביל עם ישראל
אולם שאלה גדולה עלתה בלבי: אם כל העולם נברא בשביל ישראל – איך קרה שבכל העולם ישנה ביקורת חריפה על עם ישראל? מדוע אנו נדרשים להצטדק ולהתגונן על מעשינו, כיצד הפכנו להיות אלו שצריכים להגן על עצמם? הרי אנחנו העם הנבחר שכל העולם נוצר בשבילנו כמו שהנשיא וראש הממשלה הם המכובדים שכל עניין הביטחון נועד לצורכם?!
והשבתי לעצמי שכאשר ישראל שומרים תורה ומצוות, הם ראויים שייכתב עליהם "בראשית ברא" – שהעולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראים ראשית. אך בזמן שישראל חוטאים, אומות העולם מתגברים עליהם, ולא מכירים כלל במעמדם החשוב כבניו של מלך המלכים, ואז אנו הופכים להיות בצד המתנצל והמתגונן שצריך לתת תשובות על כל מעשה ומעשה. על כן חובה עלינו להגביר בתוכנו את לימוד התורה וקיום המצוות כי רק הם יקנו לנו את הייחודיות והמכובדות שלנו בעיני העמים.
