כל מי שמלמד תורה ברבים זוכה ששורה עליו רוח הקודש, שכך עשה שלמה שלמד ושרתה עליו רוח הקודש ואמר ג' ספרים משלי וקהלת ושיר השירים. (שיר השירים רבה פרשה א')
ויש כמה מיני מזכה. האחד על התורה, כגון ללמד את העם דעת ויראת השם, ואיזוהי דרך ישרה, ולדרוש ברבים דברי מוסר וחוקי האלקים ותורותיו תמיד, אולי באיזה יום מן הימים יעשו דבריו פרות, אם לא למאה - לעשרה, ואם לא - לאחד.
ומה טוב ומה נעים לכתוב בספר קיצורי דינים ודברי מוסר והנהגות ישרות, וללועזים בלעז, שהרי הוא כדורש בפני אלפי רבבות ישראל, ואולי באיזה דור מן הדורות לאיזה איש ישראלי יעשו דבריו פרות ויהיה מזכה אותו... הנה כי כן לא בכח יגבר איש, וברוח שפתיו יוכיח את אחרים. וזו מצוה על כל אדם, לא לחכמים בלבד, רק איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק (ישעיהו מא ו) ונתחזק לעשות נחת רוח ליוצרנו... ולפי גודל המצוה יגדל שכר המזכה: וכן בכלל מזכה שבעמדו בקהל אנשים, או בסעודות יפתח פיו בדברי תורה... וכן בכלל מזכה, שישתדל לתקן תקנות והנהגות ישרות בעירו, כגון שיעשו קופה לעניים בפתח בית הכנסת וכדומה.
כלל הדברים, כל אשר יוכל לומר אל נא אחי תרעו, וכל אשר יוכל להיות מעשה את אחרים לדבר מצוה בדבריו, או שממנו יראו וכן יעשו, זכות הרבים תלוי בו. (פלא יועץ - מזכה)
וראוי לך אחי לדעת כי זכויות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל תכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך, ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכויות מי שמורה בני האדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים. (חובת הלבבות שער עבודת ה' פ"ו)
"אמר הקב"ה לישראל בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו", כל זה אמור כשהאדם כובש את יצרו ועושה מצוה בינו לבין עצמו. מה היא זכותו כשיעסוק להועיל לזולת? וכן המשפיע על בני אדם רבים, זכותו מוכפלת בשל מה שהשפיע לכולם. והסייעתא דשמיא שכולם קבלו עבור כל חודי המחט שלהם, וכל מה שנגרם לדורותיהם ולדורות דורותיהם, והסייעתא דשמיא שלהם – שהכל שלו הוא, ועל הכל מקבל סייעתא דשמיא ביחס של פתח שעגלות וקרוניות נכנסים בו לעומת כל פתח כחודה של מחט. כל זה יהיה שכר עולם הבא שלו. (מכתב מאליהו חלק ג' עמוד 93)
