מעשה היה בבחור שאינו שומר תורה ומצוות, שחיפש את בת זוגו במשך זמן רב אולם הדבר לא עלה בידו והוא לא הצליח למצוא את זווגו ההגון. בכל שבוע היה הבחור מופיע אצלי ומבקש את ברכתי לישועתו, אולם נראה היה כאילו מזל רע דבק בו ואף בחורה לא רצתה להינשא לו, למרות היותו יפה תואר ויפה מראה.
מתוך צערו הגדול החליט הבחור לעשות מעשה ולחזור בתשובה.
זמן מה לאחר מכן הוא זכה לבוא בברית האירוסין בשעה טובה עם בחורה דתייה, עורכת דין.
לפני נישואיהם באו אלי בני הזוג המאורסים כדי להזמין אותי לחתונתם וכדי לקבל את ברכתי בזכות אבותי הקדושים זיע"א. שמחתי בשמחתם וברכתי אותם שזיווגם יעלה יפה ויזכו להקים בית נאמן בישראל, וכדרכי בקודש – הזכרתי להם לשמור על דיני טהרת המשפחה.
להפתעתי הרבה השיב הבחור שאמנם כלתו מעוניינת בדבר, אך הוא חש שהוא אינו מסוגל לעמוד בכך.
נבהלתי מאד מדבריו והוכחתי אותו על כך במילים קשות, אולם לצערי הרב הבחור לא קיבל את דברי.
למרות זאת הגעתי לחתונתם שמא הוא יחזור בו ממחשבתו הרעה, אולם הבחור עדיין סרב לשמור על מצווה חשובה זו.
כשראיתי את סירובו העיקש לקיים את רצון הבורא ולשמור על טהרת המשפחה חשבתי לעצמי בצער שבִמקום לראות את חסדי ה' עימו על כל צעד ושעל, ובמקום להמשיך ולהתקדם בחזרתו בתשובה – מרגע שנשלחה לו ישועתו כבר החל בועט בטובת ה', וכבר אינו מעוניין לקיים את דברי התורה ולשמור את מצוותיה.
ואין ספק שהתנהגות זו נובעת מחוסר הכרת הטוב למי שגמל עימו טובות כל ימי חייו. שאם היה מכיר בטובתו של מקום – היה מקבל על עצמו לשמור את כל מצוות התורה כולן באופן מושלם.
