בחג השבועות של אחת השנים, שהה מר תורג'מן הי"ו בצרפת וביקר אצל מו"ר שליט"א ביחד עם ידידו.
בעת שיצאו מר תורג'מן וידידו בלוויית מו"ר אל חצר הבית, שוחח מו"ר עם הידיד, ומר תורג'מן מצא את עצמו נותר בצד, כשבמוחו חולפת המחשבה: 'מתי הרב ישוחח גם איתי?'
באותה העת מר תורג'מן עדיין לא היה נשוי, והדבר הטריד והלחיץ אותו מאד, שהנה הוא כבר בגר והיה לאיש ועדיין לא הקים את ביתו.
אך טרם סיים להרהר בכך שברצונו לשוחח על העניין עם הרב, נפנה אליו לפתע מו"ר ושאל אותו: "ומה תבקש אתה?"
מר תורג'מן הנדהם מפניית הרב השיב למו"ר שהוא מודאג מכך שעדיין לא מצא את זווגו ההגון.
"היכן אתה מתגורר?" שאל מו"ר, ומר תורג'מן השיב מתפלא: "כבוד הרב יודע שאני מתגורר בבלגיה, ומדוע הרב שואל אותי על כך?"
"כוונתי היא היכן מתגוררים הוריך" ענה לו מו"ר, ומר תורג'מן השיב: "הורי מתגוררים בארץ ישראל, ביישוב 'אור עקיבא'".
"אם כן, עליך לעזוב את בלגיה ולנסוע לארץ ישראל ליישוב 'אור עקיבא' בו מתגוררים הוריך. בת זוגך נמצאת שם, בסמוך להוריך" הורה לו מו"ר.
מר תורג'מן שהיה חדור באמונת חכמים קיבל על עצמו לפעול כדברי מו"ר שליט"א, ולאחר שמכר את כל עסקיו בבלגיה – עלה לארץ ישראל ופנה ליישוב בו מתגוררים הוריו.
שבוע ימים לאחר שהגיע לבית הוריו פנתה אליו אמו ואמרה לו שהיא מכירה בחורה מקסימה ממשפחה טובה שמתגוררת בקרבתם, הבחורה יראת שמים ובעלת מידות טובות, ואולי היא המיועדת לו משמים כדי שיקים עימה את ביתו.
בסייעתא דשמיא מרובה זמן קצר לאחר מכן השידוך קם והיה, ומר תורג'מן זכה להקים בית נאמן בישראל.
