באחד מימי הזיכרון של מרן הרב שך זצוק"ל באו לפני שני אנשים עשירים מאד וסיפרו לי שבכוונתם להקים מוסד כלשהו מתוך השקעה כספית עצומה, ועל כן הם מבקשים את ברכתי לעניין
בדרך כלל אינני מתמהמה בברכותי, אך הפעם משום מה שיניתי מהרגלי ושאלתי אותם – "האם המוסד שאתם מקימים יתנהל בדרך התורה, או שחלילה יְלַמְּדוּ שם את ילדי ישראל לימודי חול ומדע
למשמע שאלתי התביישו האנשים מאד ועזבו את המקום בכלימה רבה, שכן המוסד שחשבו להקים לא אמור היה להתנהל בדרך התורה
אין לי ספק שהדבר שמנע אותי מלברך אותם מיד בברכת הצלחה, וגרם לי לברר אצלם תחילה על טיב המוסד ואיכותו, היה כוח זכויותיו הרבות של מרן הרב שך זצוק"ל שיום פטירתו חל באותו היום
מרן הרב שך זצוק"ל היה רואה בעיני רוחו עד למרחוק, ולפני שהיה משיב תשובה לשואלים אותו בכל דבר ועניין – היה שוקל את הדברים ובודקם לפרטי פרטים. ולפיכך זכותו עמדה לי באותה העת לסייעתא דשמיא שלא תצא מפי ברכה לצורך עניין שאיננו על טהרת הקודש .
