באחת הפעמים בהן ערכתי קבלת קהל בבית משפחת זר בבני ברק, בין הבאים הייתה אישה שהגיעה עם בתה הקטנה שהייתה נכה וישבה על כסא גלגלים.
מיד כשנכנסה לחדרי פרצה האישה בבכי תמרורים על מצבה של בתה, ואמרה: "הרב, את כל התקוות שנשארו לי אני תולה בך. כבר ניסיתי את כל הדרכים המקובלות והאפשריות להביא לרפואת בתי, ולא הצלחתי. על כן אתה הוא המוצא האחרון מבחינתי שיכול לעזור לה".
התפלאתי מאד ושאלתי אותה: "למה את חושבת שדווקא אני הוא המוצא האחרון לבעיה של בתך? הרי לא אלמן ישראל, יש עוד הרבה רבנים גדולים ומקובלים שזוכים ועושים ישועות לעם ישראל, מדוע לא תבקשי את ברכותיהם המסוגלות?" אך האישה השיבה שכבר פנתה לגדולי הרבנים, ולהבדיל- הלכה לרופאים המומחים למחלתה של בתה, אולם כיון שבתה נולדה עם מום במוח – אין כל אפשרות לרפאותה, ועל כן מבחינתה – נשארתי הסיכוי האחרון להצילה.
שוב התפלאתי לשמוע את דבריה ואמרתי לה: "ולמה את אומרת שאני הסיכוי האחרון? הרי יש בורא לעולם, ומעולם לא אבדה תקווה".
כששמעה אישה את דברי, אמרה: "נכון, בגלל שאני מאמינה בבורא העולם ובוטחת בו שרק בידו להושיע את בתי, מסיבה זו פניתי אליך הרב, שאתה תברך את בתי שבזכות אבותיך הקדושים תזכה הילדה למתנת שמים של רפואה שלימה. אני מאמינה בכוח תפילתך שאתה מסוגל לפעול במרומים להצלתה". ושוב פרצה האישה בבכי קורע לב בקול גדול, עד כי נשמע קולה גם בחדר ההמתנה.
כאבה של האישה ציער אותי מאד, כאב לי על צרתה. על כן אמרתי לה: "בעזרת ה' יתברך המצב ישתפר. בזכות אמונתך ובזכות צערך הגדול ישמע הקב"ה את צעקתך ובקשתך וישלח לכן את ישועתו". אך האישה לא הסתפקה בדברי אלו, וביקשה שאברך את בתה ברכה מפורשת שהיא תבריא ותקום לצעוד על רגליה.
ניסיתי להסביר לה שהיא אינה צריכה ברכה מפורשת כזו, כיון שאמונתה בה', ביחד עם הצער שהיא מצטערת ממצבה של הבת יעמדו לה לרפואת בתה. אבל האישה פרצה שוב בבכי נורא מבלי שהיה אפשר להרגיעה, עד שלבסוף ברכתי אותה באופן ברור שבתה תבריא בסייעתא דשמיא.
שנה לאחר מכן, כשערכתי שוב קבלת קהל בבית משפחת זר בארץ הקודש הגיעה האישה עם בתה הקטנה, הפעם הלכה הילדה על שתי רגליה כאחד האדם.
בהתרגשות גדולה סיפרה האם שלפני שנה, לאחר שברכתי אותה, היא חזרה הביתה והדליקה נר לעילוי נשמת הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א. לאחר זמן קצר בתה התרוממה מכסא הגלגלים והתחילה ללכת על רגליה בכוחות עצמה!
אין ספק שזהו כוחה של אמונה תמימה בגדלות הצדיקים שבכוחם לבטל גזירות ולמתק את הדינים. הנה בכוח אמונה זו זכתה הילדה בדרך פלאית לרפואה שלימה ולהחלמה ניסית.
