א"ר אבא בר אבינא מפני מה נסמכה פרשת מיתת מרים לאפר פרה, אלא מלמד שכשם שאפר הפרה מכפר כך מיתת הצדיקים מכפרת.
א"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביום הכפורים, אלא מלמד שכשם שיום הכפורים מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת. (ויקרא רבה אחרי מות פרשה כ סימן יב)
אדרבא יראה מרבותינו ז"ל ששמח יתברך בסילוק הצדיקם כמו שאמרו ז"ל על פסוק (שה"ש ו, ב) דודי ירד לגנו וכו', וגם בספר הזוהר (כגון האזינו דף רצא סוע"א) קורא לסלוק הצדיק הילולא. (אלשיך ויקרא פרק טז)
הוא הנודע מספר הזוהר (פרשת ויחי רמח ב), כי כשהצדיק נפטר מן העולם נעשה ייחוד למעלה בין שם המיוחד לשכינה לשם הגדול כשמחת חתן וכלה. ומרגלא בפומייהו לקרוא לסילוק הצדיק הילולא. (אלשיך ויקרא פרק כה)
שמעתי מפרשים, נודע כי עצם היום של יום כפור הוא יום רצון, כי כן קבע הקדוש ברוך הוא 'אחת בשנה' (ויקרא טז, לד), ועל כן, עיצומו של יום מכפר (יומא פה ב). כן יום מיתת הצדיק הוא יום רצון, אף שהוא יום אבל למטה, מכל מקום בישיבה של מעלה הוא יום הילולא, כמבואר בזוהר (ח"ג דף רצ"א ע"א) בהילולא דפלוני כו'. ומאחר שהוא גם כן יום רצון, על כן מכפר גם כן. (של"ה מסכת תענית פרק תורה אור)
"הילולא" - הוא לשון יחוד. (דגל מחנה אפרים ויקרא פרשת קדושים)
בפטירת משה כתיב "בעצם היום הזה" (דברים לב, מח) כמו שמצינו שנקרא פטירת הצדיק הילולא (מועד קטן כה, ב) ושמח עליהם [על הצדיקים] ככלה חדשה. וכמו שנקרא בלשון חז"ל "נח נפשיה" - שאז הנייחא שלהם ואז יש תוספות אור. ולכן בפטירת משה רבינו ע"ה בפרט נזכר "עצם היום הזה" שהיה זריחת אור חזק. (רבי צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא לחג הפסח)
יום זה [ל"ג בעומר] נקרא הילולא דרבי שמעון בן יוחאי מפני שבו ביום נסתלק. אף שמצינו שקבעו תענית ביום מיתת צדיקים כמו בז' אדר פטירת משה רבינו ע"ה, וכן ראש חודש אב דאף שהוא ראש חודש מותר להתענות בו מפני שהוא יום פטירת אהרן הכהן. ולמה בפטירת רבי שמעון בן יוחאי עשו יום טוב, אך מה שקבעו תענית ביום מיתת צדיקים דוקא בצדיקים שהיו משורש תורה שבכתב, ומה שמצינו תענית צדיקים במיתת הרוגי מלכות, הוא מפני שנהרגו ולא מתו על מיטתן. ומשה רבינו ע"ה היה שורש תורה שבכתב. ורבי עקיבא היה שורש תורה שבעל פה. וביום שנסתלק אז נקבעו הדברי תורה בלבב ישראל תלמידיו, ורבי שמעון בן יוחאי היה תלמיד רבי עקיבא. והיה זה בל"ג בעומר. וביום הסתלקותו נקרא הילולא דרבי שמעון בן יוחאי דכל ישראל שבדורו קיבלו ונקבע בלבם אז הדברי תורה שלו. ולא יכלו לקבוע יום הילולא ביום פטירת רבי עקיבא מפני שנהרג. ולכן קבעו ההילולא ביום פטירת רבי שמעון בן יוחאי שהיה בו תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא, ומן הסתם נולד רבי שמעון בן יוחאי גם כן ביום זה כמו שהוכיחו בגמרא (קידושין ל"ח א) ומנין שבז' באדר נולד משה וכו' שהקב"ה יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום וכו'. ובכל שנה כשבא יום זה יכול כל אדם לזכות לפי כוחו להשיג קביעת הדברי תורה שירד ביום זה בתורה שבעל פה ולכן קבעוהו למועד. (מדברי רבי צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא ל"ג בעומר)
