באחת השנים ידידי החשוב רבי משה גופס שליט"א ישב שבעה על אחד מבני משפחתו בארץ ישראל. במהלך הימים הגעתי לקיים את מצות ניחום אבלים, ואף מסרתי שיעור משניות לעילוי נשמת הנפטר.
לאחר תפילת ערבית היה בדעתי להגיע לירושלים, ומר יחיאל בן משה, המשמש כמנהל באחד מסניפי בנק המזרחי שהיה אף הוא במקום, התנדב להסיע אותי למחוז חפצי, כשאלינו התלווה גם ידידו מר נחמני ממקסיקו, שביקש להתייעץ עימי לגבי עניין מסוים.
במהלך הנסיעה פנה אלי מר נחמני וסיפר לי שקרוב משפחתו במקסיקו – נחטף, וכבר חודש ימים הוא שבוי בידי חוטפיו הדורשים עבור שחרורו כופר עצום בסך עשרה מליון דולרים! ובגלל המצב העדין והסבוך קיים חשש גדול לחייו של קרוב משפחתו השבוי.
אינני יודע מדוע, אולם לאחר הרהור קל יצאו מפי המילים: "בעזרת ה' עד סוף השבוע הזה קרוב משפחתך ישתחרר". כך אמרתי, ובעצמי התפלאתי על דברי.
בשבת שלאחר מכן שהיתי באשדוד, ומר יחיאל בן משה שבת עימי את השבת ועל כולנו חלפה שבת מרוממת של התעלות הנפש. לאחר שיצאה השבת ונסתיימה תפילת ערבית פנה מר בן משה ליטול את חפציו האישיים ואגב כך הפעיל את מכשיר הפלאפון שלו, שהיה כבוי במהלך יום השבת.
רגעים ספורים חלפו והנה צלצל אליו מר נחמני ידידו, וסיפר לו בהתלהבות ובשמחה שכפי שדיברתי מספר ימים קודם – כך היה. בשבת התרופפה מאד השמירה על קרוב משפחתו החטוף, וכאשר החטוף הבחין בכך שחוטפיו הסיחו לרגע את דעתם ממנו – הוא מיהר להימלט על נפשו ובדרך פלאית הגיע לביתו.
השמחה בקרב מכריו של השבוי רבתה מאד, וכולם נוכחו לראות כיצד התקיימה הברכה בזכות אבותי הקדושים זיע"א.
כאשר נודע לי דבר שחרורו של החטוף פניתי לסובבים אותי ואמרתי להם: "בואו וראו עד כמה גדולה האמונה בה' יתברך, יהודי שמאמין בקב"ה ובוטח בו בלבב שלם – הקב"ה עוזר לו באופן שמעל לטבע".
ובאופן זה זיכני הבורא לעורר את זכות אבותי ולברך את החטוף בזכותם זיע"א שיזכה לצאת במהרה לחופשי.
