ארע עימי ובא לפני יהודי בבקשה שאברך אותו בישועה ובהצלחה. אחר כך קרב אלי גם את בנו שהיה עימו וביקש שאברך גם אותו
ברכתי את האב מעומק לבי כפי שביקש ולאחר מכן ברכתי גם את הבן, ואיני יודע מדוע הוספתי ואמרתי לבן: "יהי רצון שהקב"ה יצילך מכל פגע רע
האב והבן יצאו מחדרי מרוצים וטובי לב, אך לא חלפו רגעים רבים והנה הודיעו לי בבהלה שהבן שזה עתה היה אצלי, נפל מן החלון שבקומה רביעית(!) ובחסדי שמים בניסי ניסים לא אירע לו דבר והוא נותר בריא ושלם
אין ספק שלא זכותי עמדה להצלת הבן, אלא זכות מצות הצדקה שאביו הקפיד בה תדיר וזכות אבותי הקדושים זיע"א – הן ורק הן עמדו להצלתו של הבן בעת נפילתו.
