אישה מסוימת מצרפת זכתה לחסד הבורא עימה שהעניק לה ילד אחד אותו גידלה באהבה רבה.
כאשר אותה אישה ביקשה ללדת ילד נוסף – בקשתה לא נתמלאה והיא לא זכתה להיפקד שוב בזרע של קיימא. בצר לה, באה לפני האישה וביקשה שאברך אותה שתזכה שוב ללדת, ואני ברכתי אותה.
זמן מה חלף וכיון שעדיין לא נושעה, היא הגיעה לפני שוב ושוב, ובכל פעם התחננה מעמקי לבבה שאתפלל עליה שתזכה ללדת ילד נוסף.
לאחר תקופה ארוכה שמאמצי האישה לא נשאו כל פרי והיא לא נפקדה שוב, היא קיבלה על עצמה לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה, מתוך תקווה שעלייתה לארץ הקודש תעורר עליה זכות במרומים והיא תזכה להיפקד.
אך גם בארץ הקודש לא נענו בקשותיה לילד נוסף, ההשתדלות שהיא עשתה כדי לעורר עליה רחמים לא הצליחה, ולמרות שהיא שהתה בארץ הקודש במשך זמן ממושך – היא לא נפקדה בילד.
הימים חלפו עברו ואיתם חלפו תקוותיה לילד. ייאוש נכנס ללבה של האישה הכאובה, והיא החליטה לשוב בחזרה למקום מגוריה בצרפת.
כששבה לצרפת, היא באה לפני ושאלה: "למה הקב"ה עושה לי את זה? האם הוא אינו רואה את מאמציי ואת רצוני להיפקד בילד נוסף?"
"יודעת את" פניתי ואמרתי לה, "בשאלותייך אלו לבורא עולם את מוכיחה שאהבתך אליו היא אהבה על תנאי. את אוהבת את הקב"ה בתנאי שיעניק לך ילד נוסף. אך יהודי צריך לאהוב את בוראו אהבה שלימה בכל מצב, בלי תנאים.
אי אפשר לבוא לבורא העולם ולומר לו ח"ו: 'אני עושה את רצונך אך ורק בתנאי שאתה נענה לבקשות שלי', שהרי הקב"ה מקיים אותנו בכל רגע ורגע ומרעיף עלינו מטובו ומחסדו הגדול גם בלי שנחוש בכך, שהרי אם לא היה דואג לנו – לא היינו מתקיימים על פני האדמה. ולכן האהבה שלנו אליו צריכה להיות אהבה מוחלטת בכל מצב ולמרות כל הניסיונות שבהם הוא מעמיד אותנו.
"לאחר שתחושי באהבה שכזו כלפיו יתברך, תזכי לעלות מדרגה נוספת ולאהוב אותו בגלל כל הניסיונות שהוא מנסה אותך. שכן שכר גדול שמור לך במרומים על הניסיונות בעולם הזה, ועמידתך בניסיונות אלו תעמוד לך לזכות בעולם הבא".
