דודי הצדיק רבי מאיר פינטו זיע"א, אחיו של כ"ק אבא זיע"א, היה בזקנותו חולה מאד. בימיו האחרונים טרם פטירתו הוא שהה בבית החולים ואני זכיתי להיות לצידו, לשמשו ולסעוד אותו בחוליו. באחד הימים ביקש ממני דודי הצדיק שאגיש לו סיגריה, ואני מיהרתי ומילאתי אחר בקשתו, וכיון שעמדתי בתקופת שידוכיי ביקשתי ממנו באותה הזדמנות שיברך אותי שאזכה למצוא את זיווגי.
רבי מאיר זיע"א שהיה חלוש מאד – הביט בי וברך אותי שתוך שנה אנשא.
"האם אנשא בתוך שנה על פי הלוח העברי או בתוך שנה על פי הלוח הלועזי?" שאלתי אותו מיד מאחר ומבין מילותיו הבנתי שהוא רומז על התאריך הלועזי בדווקא, אולם הצדיק לא ענה. ואני הבנתי מכך שמכיון שהוא אינו חפץ להזכיר לפני מותו את לוח השנה הלועזית – לפיכך לא ענה לשאלתי, אולם אכן כוונתו היא לשנה הלועזית.
ואכן, ברכתו של הצדיק נתקיימה בי במלואה.
בתוך אותה שנה זכיתי להינשא לרעייתי הרבנית שתחי' ולהקים בית נאמן בישראל.
