באחת השנים, ביקרתי בעיר ניו יורק שבארצות הברית לפני חג הפסח, שם הופיעו לפני בני זוג, וסיפרו לי כי בחג הפסח ישהו במיאמי, ולא בביתם שבניו יורק
"מדוע אתם נוסעים מביתכם דווקא בחג הפסח? מדוע לא תחוגו בביתכם את חג הגאולה?" שאלתי את בני הזוג
"כבוד הרב, אנו מעדיפים לנסוע מביתנו מסיבות השמורות עימנו". השיב לי הבעל
אולם אני התעקשתי ואמרתי שאינני מבין כלל את מעשיהם. הרי כל משפחתם מתגוררת בניו יורק, ומה אם כן יש להם לחפש בפסח דווקא במיאמי
לשאלתי, הסבירה לי האישה: "כל הנסיעה הזו למיאמי היא בגללי. אין לי כוח לנקות את הבית ולהכין אותו לפסח, זהו דבר קשה ומורכב בעבורי. לכן אנו מעדיפים לנעול את הבית למשך כל ימי החג, למכור את החמץ שבתוכו, ולנסוע לחגוג את הפסח במיאמי
נדהמתי מדבריה של האישה ואמרתי לה: "יודעת את גברתי, אני אמנם גר בצרפת ואת חג הפסח אחגוג בעזרת ה' בארץ ישראל, ארץ הקודש. אולם לפני שאטוס לארץ ישראל אני אדאג לנקות את ביתי ואוציא ממנו את כל החמץ שיש בו. כל זאת אעשה – לא משום שאני חפץ שיהיה לי בית יפה ונקי, אלא מפני שאני חפץ לערוך בדיקת חמץ בביתי! ועל כן אני עמל בניקיונו
רק על ידי העמל במצוות, זוכים לחוש את האור שלהן, ואת טעמן הערב. רק מי שמתייגע בקיום המצוות – זוכה לראות סיפוק בעמלו, ומי שמתנער מקיומן – מפסיד מעצמו את האור הגדול וההנאה הרוחנית העצומה שיש מקיום המצוות
