ישנו יהודי חסיד במקסיקו שבאמריקה, שבכל פעם שבה הייתי נפגש עימו הייתה עולה במוחי תמונתה של החיה הטמאה – החזיר
מעולם לא הבנתי מדוע עולה כך בראשי בראותי יהודי מעם ישראל, וכבר חשבתי לעצמי שעלי לבקש ממנו סליחה ומחילה על מחשבות אלו. אולם כיון שלא ידעתי כיצד אעשה זאת מפני הבושה שבדבר וכן מפני שחששתי שדברי עלולים לגרום להלבנת פניו – נמנעתי מבקשת סליחה זו
באחת השנים, יהודי זה הזמין אותי לטקס קביעת מזוזה בפתח חנותו, וכיבד אותי בקביעת המזוזה מתוך כוונה שעל ידי כך תשרה הברכה במעשה ידיו ובמפעלו
לאחר שקבעתי את המזוזה בפתח החנות הציע לי היהודי לבוא עימו לסיור במפעל שבבעלותו ואני נעניתי להזמנתו. כך עברנו מחדר לחדר כשבכל חדר היהודי הסביר לי מה נעשה בו, מי עובד בו ועוד כהנה וכהנה פרטים על השימוש בחדרי המפעל השונים, עד שהגענו לחדר מסוים שהיהודי דילג עליו ובחר להמשיך לחדר הבא
שאלתי אותו מיד מה יש באותו חדר, אולם היהודי התחמק ואמר: "אין זה מכבוד הרב להיכנס לחדר זה, בוא נמשיך הלאה"
לשמע דבריו גברה בי סקרנותי לדעת מה מסתיר היהודי בחדר זה, והתעקשתי על רצוני להיכנס דווקא לחדר הסגור ולראות מה נעשה בו. בעל הבית נכנע להפצרותיי, וכשפתח בפניי את הדלת נגלה לנגד עיניי מקפיא גדול עמוס ראשי חזירים רבים
נחרדתי כולי ממראה עיניי וקראתי: "מה זה? סלק את זה מיד
אך בעל הבית סירב: "כבוד הרב, מכאן מגיע רוב הרווח שלי לעסקיי, אני מתפרנס מכך
לשמע דבריו לא יכולתי יותר לשתוק ואמרתי לו: "יודע אתה? תמיד רציתי לבקש ממך מחילה על שבשעה שאני פוגש אותך אני חושב על חזירים, אך כעת התבררה לי הסיבה לדבר. זהו העסק שלך, אתה מתעסק עם החיה הטמאה וממנה מגיעים לך רווחיך. לפיכך כל רכושך מקבל טעם לפגם ומראה פניך מעלה במחשבה את מראה החיה הטמאה הזו
יש ללמוד מכך יסוד חשוב שאדם שמתעסק בטומאה, סופו שהוא מקבל את מראה הטומאה שבה הוא דבק, כאותו יהודי חסיד שמצד אחד התחסד עם קונו, ומצד אחר התעסק בטריפות שגרמו לו לשינוי צורה
אדם שאינו מקדש את עצמו ואינו מתקן את מידותיו הרעות – הוא אינו אלא בהמה בצורת אדם, ועל כך ממש אמר שלמה המלך החכם באדם "ומותר האדם מן הבהמה אין" (קהלת ג, יט). משום שכל דבר גשמי שהאדם מתעסק בו – משפיע על נפשו לרעה, והוא הופך להיות כאותו דבר גשמי
אולם להבדיל, יהודי שחי בקדושה ובטהרה ומקדש את גופו בלימוד התורה ובקיום המצוות, כל דבר שהוא מכניס לגופו הופך להיות מקודש וטהור, ומהווה המשך וקיום למעשיו הטובים.
