פעמים רבות באים לפני אנשים לקבל ברכה למילוי משאלותיהם, וכאשר אני שואל אותם: "האם אתם נזהרים לאכול רק מאכלים כשרים?" הם עונים לי תשובה מוזרה מאד: "בבית אנחנו נזהרים ובחוץ לא"
אך אני נותר תמה ושואל – מה ההבדל בין אכילת מאכלי טריפה שמטמאים את הנפש בבית, לבין אכילתם מחוץ לבית? האם ישנן בגוף האדם קיבה אחת לאוכל כשר וקיבה אחרת למאכלי טרפות? הרי קיבה אחת יצר לנו הבורא, ואליה נכנס כל מזוננו
אין כל הבדל בין מאכלי טריפה הנכנסים לגופנו בתוך ביתנו לבין מאכלי טריפה שאנו אוכלים במקום חיצוני. שניהם אסורים בתכלית האיסור
ושאלה נוספת לי – כיצד ייתכן שאדם מגיע לבקש את ברכת הצדיק מתוך רצון שברכת ה' תחול עליו כאשר כל גופו מלא בשקצים וברמשים
כאשר אני שואל את אותם אנשים שאלות אלו ומוכיח אותם על מעשיהם הסותרים, הם שומעים לדברי תוכחתי ומבינים עד כמה הם טעו בדרכם, וברוך ה' רבים זוכים לחזור לדרך הישרה ושומרים על הכשרות בביתם וביציאתם.
