בבית הקברות באסיורא עם דוד לוב לחתוך בצד
בהיותי כבן עשרים ושש, עליתי לקברו של סבי הקדוש רבי חיים פינטו זיע"א. כיון שראיתי שבית העלמין לא מספיק נקי – שכרתי פועלים שינקו את המקום ויעניקו לו מראה מכובד כיאה למקום שבו טמון צדיק וקדוש ובו נישאות מידי יום תפילות הרבים לריבון העולמים
כאשר התכוננתי לשוב לקזבלנקה גיליתי להפתעתי שלא נותר בידי כסף לשלם עבור הנסיעה, משום שאת כל כספי שהיה עימי נתתי לפועלים שניקו את בית העלמין
האוטובוס האחרון לקזבלנקה אמור היה לצאת בתוך שעה, ואני לא ידעתי מה אעשה, כיצד אשוב בחזרה לאכסניה שלי
בעודי פוסע לכוון תחנת האוטובוס פניתי בתחינה לבורא עולם בזכותו של סבי הקדוש זיע"א שיעזור לי בבעייתי כיון שהכוונה שלי הייתה רק לטובה, את כל כספי נתתי לצורך ניקיון בית הקברות מתוך דאגה לכבודם של הנפטרים, וכעת לא נותרה בידי כל פרוטה עבור הוצאות הדרך בחזרה למקום ממנו באתי
כשהגעתי לתחנה ראיתי מרחוק את האוטובוס שעלי לנסוע בו, ובלבי עלתה שוב המחשבה: 'מאין יבוא עזרי
לפתע שמעתי קול קורא מאחוריי : "הו, הנה הוא"
סובבתי את ראשי לאחור ולהפתעתי הרבה גיליתי את ר' דוד לוב ז"ל, יהודי חשוב מזקני יהודי אסווירא שזכה להאריך ימים בזכות ברכתו של כ"ק סבי רבי חיים פינטו זיע"א. ר' דוד שאל אותי האם יש לי כסף עבור הנסיעה, ואני, שהייתי מופתע מאד השבתי לו בשלילה ואף אמרתי לו שאני תוהה ונבוך מה אעשה בעניין
לשמע תשובתי ר' דוד התרגש מאד וסיפר לי שהצדיק רבי חיים פינטו זיע"א ניגלה אליו בחלומו שלוש פעמים ואמר לו ללכת לתחנת האוטובוס כדי לתת לנכדו כסף עבור נסיעתו. כשהתעורר משנתו הוא סיפר לאשתו על דבר החלום המשונה, אך היא ביטלה את הדברים ואמרה לו: "חלומות שווא ידברו"
כיוון שהחלום חזר על עצמו שלוש פעמים הוא חש בתוכו צורך פנימי ללכת לתחנת האוטובוס ולבדוק האם יש ממש בחלומו. והנה הוא רואה שחלומו היה אמית
אשתו של ר' דוד לוב ששמעה את סיפור הדברים, ראתה שבכוח הצדיקים לפעול בעולם הזה גם לאחר מותם, היא הבינה שמי שדואג לכבודם של הצדיקים ולמקום קבורתם לאחר מותם – משמים נותנים לו על כך שכר בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו כן היא הבינה שבזלזולה בחלום בעלה היה חוסר כבוד כלפי הצדיק, ולפיכך היא מיהרה לבקש את סליחת הצדיק רבי חיים פינטו זיע"א ואת מחילתו
ברוך ה' שהיה בעזרי ושלח לי את דמי הנסיעה בדרך פלאית, כך יכולתי לעלות על האוטובוס האחרון שיובילני למחוז חפצי.
