באחת השנים, בליל החגא של הגויים בצרפת נשמעו מכיוון הרחוב בו אני מתגורר פיצוצים עזים ומוזיקה רעשנית במשך כל שעות הלילה כמנהג הגויים החוגגים, כשהרעש המטריד נמשך ונמשך עד שהאיר הבוקר שלמחרת
בשל הרעש הרב לא הייתי מסוגל להירדם כלל, ובעומדי בחלון יכולתי לראות את האלפים שגדשו את הרחובות והתהוללו בחוצות. וחשבתי לעצמי – אנשים אלו ערים כל הלילה רק כדי לשתות ולהתהולל ולשמוע מוזיקה. כך הם חוגגים את חגם בהתפרעות ובשכרות עד שהם מגיעים למכות, תגרות ידיים, מעשי אלימות, ואף למחרת התברר שבאותו לילה הם העלו באש ארבע מאות רכבים
בבוקר שלמחרת אותו ליל חגא הבחנתי בנהג מסוים שעל פניו היה ניכר שהוא לא ישן בליל האתמול, הוא היה חסר מנוחה ומיהר לכעוס, ולא היה לי כל ספק שבמשך הלילה הוא בודאי רצה ללכת לישון, אך אצל הגויים כנראה ניתן לאחל זה לזה "שנה טובה" רק לאחר שעות ארוכות של הוללות ושכרות, ולכן הוא לא העז לפרוש מן הכלל וללכת לישון
גם עם ישראל להבדיל אלפי הבדלות, מצווים להיות ערים במשך לילה שלם, בליל חג השבועות, בליל הושענא רבא, בליל הסדר אנו מאחרים ללכת לישון, ובנוסף ישנם יהודים שמידי פעם עושים "משמר" מרצונם האישי, ולומדים תורה במשך כל הלילה
אולם ההבדל בין עם ישראל הנעורים בלילה לבין אומות העולם המתהוללים במשך כל ליל חגם, הוא שאומות העולם בלילה זה כמו בכל ימיהם בעולם – כל מטרתם היא "חטוף ואכול", הם רודפים ללא הפסק אחר תענוגות העולם הזה ואחר הבליו ותאוותיו, ואילו עם ישראל ערים בלילה מתוך מטרה של קדושה. עם ישראל מסירים מעצמם את השינה ולומדים תורה במשך כל הלילה, וכתוצאה מכך בימים שלאחר מכן הם מצליחים ביתר קלות להסיר מעצמם את הבלי העולם הזה.
