באחת מנסיעותי עם מלווי ברכב, נראו לעינינו לפתע אנשי המשטרה שעמדו בצד הדרך, וסימנו לנו לעצור את רכבנו לביקורת
כיון שבאותו הזמן לא הייתי חגור כפי שמחייב החוק – שלחתי את ידי לכיוון החגורה כדי למשוך את רצועת החגורה לעברי, כך שהשוטרים לא יבחינו שאיני חגור. אולם לצערי הרב החגורה נתקעה ואני לא הצלחתי למשוך אותה עד אלי, וכך נותרתי בלתי חגור
אחד השוטרים שעמד בסמוך לרכב וראה שאני מנסה למשוך את החגורה לכיווני פנה אלי וגער בי: "כעת אתה מנסה לחגור את עצמך?! עכשיו זה כבר מאוחר מידי, היית צריך לחגור את עצמך בתחילת הנסיעה ולא רק כאשר אתה נתפס 'על חם' בלי חגורה!" כך אמר השוטר
יצאתי מהרכב בהתרגשות רבה, נישקתי את השוטר על ראשו, הוצאתי מכיסי סכום כסף ואמרתי לו: "הנה הכסף לתשלום הקנס. כעת עשה עימו כטוב בעיניך. אתה יכול לרשום לי את הדו"ח שמגיע לי בעבור נסיעה ללא חגורה, הנה אני כבר משלם את הקנס על כך. ואני מודה לך מקרב לבי על הלימוד העצום שלימדת אותי"
:השוטר היה המום מדברי ואני המשכתי
"הלימוד שלמדתי כעת הוא – שלדאבוני הרב, ממך השוטר חשתי יראה שאתה רואה אותי בלתי חגור, יותר מהיראה שאני חש מהקב"ה כאשר אני חוטא. כעת חשתי על בשרי מהי יראת השמים שצריכה להיות באדם. כמו שפחדתי ממך כאשר נתפסתי נוסע ללא חגורה – באותו אופן עלי לפחד מהקב"ה שלא יתפסני חוטא חס ושלום"
השוטר עדיין לא הבין מה אני רוצה ממנו, וסירב לקחת את הכסף. לבסוף, שלח אותי חזרה לתוך הרכב ואמר: "אם למדת מה שהיית צריך ללמוד – אני מוותר לך על הקנס. סעו לשלום! ואני מאחל לכולכם הצלחה רבה"
