באחד העלונים התורניים המתפרסמים מידי שבוע הבחנתי בידיעה על כך שבית המשפט קבע שלשופט ולעורך דין אסור להתפלל יחד במניין, שמא יתרגלו זה לזה ויתחברו ביניהם מכוח התפילה המשותפת, ועל ידי זה יגיעו להטיית המשפט.
במחשבה ראשונה חשבתי לעצמי שלכאורה ישנו צדק בחוק זה, כיון שלא פעם קורה שאנשים המתפללים יחד בקביעות במשך תקופה ארוכה – מפגש יומי זה מלכד אותם ומאחד אותם והם מגיעים לקשר קרוב זה עם זה.
אולם במחשבה שנייה ומדוקדקת הבנתי שחוק זה מעוות מיסודו. משום ששופט או עורך דין שמגיעים לבית הכנסת כדי להתפלל במניין, בעומדם לפני הקב"ה הם מבטלים את עצמם ועומדים לפניו בהכנעה. איך ייתכן שלאחר הכנעה זו וביטול עצמם הם יגיעו לידי הטיית הדין? כיצד ניתן לחשוב שלאחר שהתחברו זה לזה במניין בבית הכנסת בעומדם לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה הם ילכו לעוות את המשפט?
אלא ההפך הוא הנכון, התפילה ביחד בתוך ציבור מתפללים בכוחה לגרום להם להיות דבוקים עוד יותר בקב"ה, ודבקות זו תגרום להם להיזהר מקרבה אסורה זה לזה, מחשש להטיית המשפט.
נוסף על כך נצטווינו בתורה: "צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ).
השופט היהודי נזהר מאד מהטיית המשפט מדין חוקי המדינה. אך בנוסף, הוא נזהר כפליים מהטיית המשפט כיון שכך ציוותה אותו תורתנו הקדושה, ולכן אין ספק שהוא מקפיד שלא לעבור על ציווי זה בבית המשפט.
אם כן אין כל היגיון לומר שתפילה משותפת עם חבריהם למקצוע תגרום לשופט או לעורך דין למשוא פנים ולפסק דין מוטעה.
לדאבוני הרב נודע לי על מקרה מצמרר שארע באחד מבתי החולים, כאשר אב לילד חולה ואם לילד חולה אחר ישבו בחדר אחד סמוך למיטות ילדיהם החולים ודאגו להם. כיון שהשהות בבית החולים התארכה מאד הגבר והאישה התרגלו זה לחברתו של זה, נשאו חן האחד בעיני השני עד שהגיעו לידי מכשלה נוראה.
כששמעתי על מעשה זה הזדעזעתי מאד. איך ייתכן שהורים לילדים חולים מאד, ששוכבים על ערש דווי ומצבם על סף המוות מגיעים לתחתית המדרגה ובוגדים באמון שבני הזוג שלהם נותנים בהם, ועוד בזמן שהם כה זקוקים לשלמות המשפחה ולאמון ההדדי?
לצערנו קיים בעולם עיוות גדול. במקום להקפיד על הפרדה בין גברים לנשים במקומות ציבוריים כדי למנוע מהציבור להגיע לידי מכשלות ואיסורים, ראשי המדינה וקברניטיה אינם דואגים לזה כלל, אלא אדרבה, מעודדים תערובת זו ורואים בה אחדות ושוויון.
מצד שני – מטרידה אותם התפילה המשותפת של השופט עם עורך הדין, שלפי דעתם תגרום להטיית המשפט, ועל כן הם ממהרים לחוקק חוק שיאסור על השופט והעורך דין להתפלל בצוותא במניין.
אין ספק שעיוות מושגים זה נובע מכך שלמחוקקי החוק אין יראת שמים. רק חסר ביראת שמים יכול להביא לידי עיוות קשה כל כך, שמרוממים את הטפל ומשפילים את העיקר. ההבנה שהתפילה במניין מביאה לתוספת ביראת שמים ויראת החטא רחוקה מכל אותם מחוקקי החוקים ובחוסר יראת השמים שלהם גם ראייתם את הדברים – רחוקה מן האמת ולכן הגיעו לסילוף הדברים.
