באחד הימים בא לפני עשיר גדול שביקש לחלק מכספו לצדקה, ושאל אותי אילו מוסדות תורה ישנם בעיר, אשר יוכל לתרום להם מכספו הרב.
בתחילה יעץ לי יצרי הרע למנות באוזניו רק את מוסדותי ולא להתייחס לכל מוסדות התורה שבעיר, כך שרוב הכסף שהעשיר חושב לתרום – יגיע למוסדותי. אולם במחשבה שנייה הבנתי שאין זה נאה כלל לנהוג כך, ועל כן חשבתי לספר לו על חלק מהמוסדות הרבים שיש בעיר, על אותם שאני מכיר באופן אישי, ולהתעלם מכל מוסדות התורה האחרים שאני יודע שקיימים בעיר.
אולם בחסדי שמים גבר בי יצרי הטוב ואמר לי שעלי לספר לעשיר על כל מוסדות התורה שיש בעיר. שהרי מדובר בכבוד התורה ובהגדלתה, ובעניינים אלו אסור לשתוק, ויש לעשות ככל האפשר כדי להרבות את כבוד התורה.
מיד התגברתי על יצרי וסיפרתי לעשיר על כל מוסדות התורה שבעיר. העשיר, ששמע את דברי שמח מאד לראות שבאפשרותו לְהַנות מכספו מוסדות רבים ושונים. ואף אני שמחתי על שהצלחתי להילחם ביצרי ולשלוט ברוחי, ולא השתמשתי בשתיקתי למנוע טוב ממוסדות התורה האחרים שאינם מוסדותי.
