בכל פעם שאני נדרש לטוס למדינה כלשהי, מצטרף אלי יהודי שמלווה אותי בכל מסעי. אולם באחת מטיסותי לחו"ל – מלווי הקבוע לא יכול היה להתלוות אלי בשום אופן, וכיון שלא נמצא כל מלווה אחר – נאלצתי לטוס לבדי ללא מלווה.
כשישבתי במקומי במטוס התפללתי לקב"ה שיסייע בידי שלא אכשל בישיבה ליד אישה, ומה מאד שמחתי לראות שבחסדי שמים המטוס התמלא, דלתותיו נסגרו – והמקום שלידי נותר פנוי! מיד נשאתי שיר ושבח לבורא עולמים והודיתי לו על חסדו הגדול שעשה עימי.
אולם שמחתי הייתה מוקדמת. לפתע נפתחו שוב דלתות המטוס, במעלה המדרגות עלתה ובאה אישה שאחזה בידיה כלב, והדיילים כיוונו אותה לשבת במקום היחיד הפנוי שהיה במטוס – המקום שלצדי.
במשך כל זמן הטיסה שארכה כשעתיים היה עלי להידחק לכיוון החלון כדי שכלבה הטמא לא ייגע בי, ושעות אלו היו בעבורי סבל בל יתואר ומלחמה נוראית גם עם היצר. כל הדרך ייחלתי בלבי שהמטוס ינחת ואזכה לרדת ממנו שלם ברוחי מבלי שאפול ברשתו של היצר הרע.
מטיסה זו למדתי באופן מוחש שלמרות שהנני נצר לשושלת צדיקים ומשתדל לעבוד את בוראי באמונה – עדיין אינני מוגן מפניו של היצר.
המלחמה נגד היצר הרע היא עולמית, כל זמן שהאדם חי עלי אדמות, ועל כן אסור לאדם להאמין בעצמו עד יום מותו, וכל חייו עליו להתפלל שיינצל מנפילה ח"ו ברשתו של היצר הרע.
כשהמטוס נחת סוף סוף, נעמדתי מיד על רגלי וביקשתי לִפְנות לכיוון היציאה, אך להפתעתי המרובה האישה שלידי סירבה לזוז ממקומה, באומרה שהיא אינה ממהרת. כך נאלצתי בעל כורחי לשהות לצידה זמן נוסף והסבל שלי המשיך והתארך. ובטוחני שהיה זה היצר הרע שעמד בדרכי וניסה שוב ושוב להפיל אותי ברשתו.
ברוך ה' בחסדי שמים זכיתי לצאת מטיסה זו בשלום, ללא פגע רוחני ועל כך תודתי הגדולה נתונה לקב"ה, שמתוך שהבחין ברצוני העז שלא לבוא לידי מכשלה – סייע בידי ושמר על נפשי לבל תינזק מנסיעה זו.
