שנים רבות נתונה הייתה גאוות העם הצרפתי למטוס הייחודי שיוצר בצרפת ונקרא בשם "קונקורד".
ייחודיותו של המטוס הייתה במהירות הטיסה שלו, שהגיעה לאלפיים וחמש מאות קילומטר לשעה!
כדי להמריא לשחקים לגובה עצום של עשרים קילומטרים מעל פני הקרקע, היה על הטייס לצבור תנופה אדירה בנסיעה מהירה על מסלול ההמראה במהירות של ארבע מאות קילומטר לשעה!
כך יצא שטיסה מצרפת לארצות הברית, לצורך דוגמא, שאורכת במטוס רגיל כשמונה שעות – ארכה במטוס זה כשלוש וחצי שעות בלבד.
מובן אם כן שפיתוח טכנולוגי זה היה עשוי לסייע מאד להתקדמות העולם, ועל כן גאוותם של הצרפתים במטוס הקונקורד הייתה מרובה.
אך הקב"ה חשב אחרת, ובאחת הפעמים שהמטוס המריא – נדלקה אש במנועיו. ממגדל הפיקוח נמסר שהמטוס לא יצליח לטוס במשך זמן רב, וככל הנראה ניסיונות הטייס להנחית את המטוס בשלום – לא יצליחו, והמטוס הייחודי על נוסעיו הרבים יתרסק לאבדון.
ואכן כך היה. מטוס הקונקורד עלה מעלה מעלה לשחקים, אך לא ארך הזמן והוא נפל והתרסק, מותיר אחריו אבידות קשות בנפש וברכוש. היה זה אסון כבד לצרפת כיון שנהרגו בו אנשים רבים, אך בנוסף – אבדה גם גאוותה העצמית במטוס ייחודי זה.
כך הוכיח הקב"ה את הצרפתים על גאוותם. הצרפתים היו בטוחים שחכמתם היא זו שהביאה אותם להמציא מטוס משוכלל זה והם התהדרו בכוחם ובעוצם ידם, אך הקב"ה הביט בהם מלמעלה והראה להם מיהו האדון לבירה וכיצד ברגע אחד חכמתם מתבטלת מלפניו.
מוסר גדול למדתי מכך לעצמי: כדי שמטוס מורכב זה יצליח לעלות לאוויר, יש צורך להוציא לפועל את כל האנרגיות האפשריות שניתן להפיק ממנועיו, וגם לאחר המראתו – כדי שהמטוס יטוס ללא תקלה יש צורך לדאוג שכל מכונותיו הפנימיות המרכיבות אותו תהיינה תקינות ללא רבב, שהרי אם תארע תקלה ואפילו קטנה באחת ממכונות מורכבות אלו – הדבר עלול לגרום להפלתו ולהתרסקותו בטרם עת.
כך להבדיל, עבודת האדם בעולם.
הקב"ה נתן באדם כוחות אדירים ומנועים חזקים שבהפעלתם הוא מסוגל לגבור על כל חולשותיו וקשייו בחיים, ועוד לעלות מעלה מעלה בעבודת ה' יתברך. אולם לשם כך עליו להפעיל את כל כוחותיו, ולהשקיע את כל כולו בקיום התורה והמצוות.
לפני צאתו לדרך, האדם צריך לבדוק בתוכו שמצוותיו נעשות מתוך שלמות פנימית. שכן אם פנימיותו אינה תקינה ח"ו, ומצוה מסוימת נעשית ללא רצון פנימי כיון שערך המצוה אינו מספיק חזק בעיניו, דבר זה עלול להכשיל אותו בפעם הבאה שיבוא לקיים את המצוה והוא עלול להגיע לידי חטא חס ושלום.
ועוד, שאם חלילה האדם נמנע מלהשתמש בכוחות השמימיים שהקב"ה נתן בו – סופו שילך מדחי אל דחי וייפול תחתיו ויתרסק, ולא תהא לו עוד תקומה ותקווה לשוב מדרכו הרעה לפני מותו.
לעומת זאת, כאשר יהודי מקיים מצוה בשלמות – הוא חש אותה בפנימיות שלו, הוא מרגיש שהיא באה מתוכו והוא מכיר בערכה ושמח בקיומה. מצוה שכזו גוררת אותו למצוות נוספות, ובדרך זו יצליח לעלות ולהתעלות מעלה מעלה בעבודתו יתברך.
