בבואי לבית החולים כדי לבקר יהודי מסוים שהיה חולה מאד וכבר נטה למות, קידמו את פניי במסדרון בית החולים כחמישים נערים מגודלי שיער בעלי ביגוד מרושל.
הנערים חבשו לראשם כיפות לבנות, שניכר היה עליהן שהן זמניות על ראשם וקראו תהילים על החולה.
לעיתים, כאשר צרה באה על האדם – הוא מתעורר לעשות חשבון נפש מדוע צרה זו באה לו. כשהיצר הרע מבחין בכך, הדבר אינו מוצא חן בעיניו והוא משתדל לגרום לאדם שחשבון הנפש הזה יהיה רק זמני. כך קורה, שלאחר שהצרה חולפת מעל ראש האדם – הוא שוכח מאותו חשבון נפש שאליו התעורר בצרתו וללא בושה הוא שב לחטאיו ר"ל.
כשהבחנתי בקבוצת הבחורים שהייתה בבית החולים נראה היה לי ששהייתם במקום גם היא חולפת ומיד לאחר שהחולה יעזוב את בית החולים – הם ישובו לסורם.
בעומדי בפתח החדר פנתה אלי אשת החולה ואמרה: "כבוד הרב, התפלל בבקשה על בעלי שהקב"ה יעשה עימו נס והוא יבריא. הנה בני הישיבה עשו מאמץ ובאו הנה, והם יושבים וקוראים תהילים עבורו, כדי שיחלים".
כיון שקל היה להבחין שהבחורים אינם בני ישיבה, שאלתי את האישה: "מאיזו ישיבה הגיעו התלמידים?" והיא השיבה: "כבוד הרב, בחורים אלו הם כאילו בני ישיבה".
לשמע דבריה הוכחתי אותה ואמרתי לה: "אמנם כעת בחורים אלו חובשים כיפות לראשם, ומנסים להידמות לבחורי ישיבה, אבל אין ספק שהדבר יימשך כך רק עד שבעלך יבריא או חלילה ימות. לאחר מכן הבחורים יסירו את הכיפות מראשם וישכחו מתהילים שקראו. הלא כן?"
האישה שתקה כהודאה, ואני המשכתי: "נמצא אם כן שנערים אלו מתנהגים כבחורי ישיבה רק בזמן שהחולה עדיין חולה".
ובפנותי לקבוצת הבחורים אמרתי להם: "האם אינכם מתביישים לבוז לבורא העולם ולנסות להציג לו שאתם בחורי ישיבה כדי שירחם על החולה? הרי זהו היצר הרע שצוחק עליכם וגורם לכם לעשות חשבון נפש מוגבל בזמן, עד יעבור זעם.
עליכם לדעת שכדי להרבות במרומים זכויות לטובת החולה שנמצא על ערש דווי – נדרש מכם לעשות תשובה אמיתית וקיימת! רק בכוח תשובה אמיתית והחלטית לעורר זכויות על החולה ולרפאו ממחלתו הנוראה".
כך אמרתי לבחורים ולאחר מכן עזבתי את המקום. ואני תפילה שלכל הפחות חלקם יקבלו את דברי התוכחה שהשמעתי באוזניהם וישובו בתשובה על מעשיהם.
