אמא לעשרה ילדים בלי עין הרע באה לפני וביקשה לשמוע דעת תורה לבעיה שנוצרה בביתה: אחד מבניה ירד מן הדרך, בימים הוא מבלה את זמנו מחוץ לבית ובלילות הוא שב הביתה בשעה מאוחרת מאד, ובכל יום הוא מתרועע עם גויה אחרת. פעם כושית, פעם צרפתייה, פעם ערבייה וכו'.
מלבד מה שהבן חוטא בחטאים חמורים מידי יום ביומו, מעשיו מעמידים אותה בפני בעיית חינוך נוספת, שכן יש לה בבית ילדים נוספים והיא אינה מעוניינת שמעשיו הרעים של בנה ישפיעו גם עליהם לרעה.
מיד הוריתי לאם שעליה לגרש את בנה החוטא מביתה מבלי לאפשר לו לשוב הביתה באופן זה שהוא חוטא ומחטיא, כיון שמעשיו הרעים עלולים בקלות להשפיע לרעה על תשעת הילדים הנוספים ולהסיר גם אותם מדרך הישר.
מה גם שבנוסף למעשיו הנוראים בלילות – בן זה אינו לומד כלל, במשך כל היום הוא מעשן ועושה שאר מעשי שטות, וגם מעשים אלו עלולים להשפיע לרעה על אחיו שילמדו ממעשיו וינהגו כמוהו חס ושלום.
הוראה זו למדתי משרה אמנו שציותה לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזו עם בני" (בראשית כא, י), שרה ביקשה מאברהם שיגרש מביתם את הגר ואת בנה ישמעאל, כיון שראתה שמעשיו של ישמעאל רעים ולא הסכימה שבנה יצחק יתרועע עימו, כדי שלא ילמד ח"ו ממעשיו המגונים.
וכיון שמעשה אבות סימן לבנים, לפיכך למדתי משרה הצדקנית ואמרתי לאם שלמרות הקושי שיש בדבר, עליה להוציא את בנה החוטא מהבית לפני שיחטיא גם את שאר הילדים.
