אחד מימי שישי נכנס לבית הכנסת בליאון ר' משה, יהודי יקר שהוא אחד ממתפללי בית הכנסת הקבועים. בעת כניסתו לבית הכנסת נראה היה עליו שהוא שמח ונרגש, וכשהבחין בי קרא בקול: "זכיתי! זכיתי!"
אולי זכה היהודי בלוטו? – חשבתי לעצמי, או אולי בהגרלה אחרת?
על כן שאלתי אותו: "ר' משה, במה זכית?" והוא השיב לי: "כבר עשרים שנה אני מנסה לשכנע את השכן שלי שיניח תפילין ובכל פעם הוא מסרב לבקשתי. הבוקר, כשביקשתי ממנו שיניח תפילין – השכן סוף סוף הסכים לכך והניח תפילין!!!"
"ובמה זכית אתה?" שאלתי אותו, ור' משה השיב בפליאה: "במה זכיתי? בזיכוי השכן!"
זכות גדולה נפלה בחלקו של ר' משה להיות מזכה הרבים.
לאחר שהכיר בגודל הזכות לקיים את המצוה, ביקש לשתף בה יהודי נוסף מדין 'כל ישראל ערבים זה לזה', וכשהצליח לשכנע את השכן להניח תפילין – זיכה במצוה וזכה במצוה, ומן השמים יקבל על כך שכר הרבה.
