באחת השנים באו לפני חתן וכלה מאורסים מניו יורק, וביקשו לקבל ברכה לנישואיהם בזכות אבותי הקדושים זיע"א.
שבע שנים לפני כן הבחורה באה לפני כדי לקבל ברכה לזיווג הגון, אולם רק לאחר כשבע שנים מאז שברכתי אותה – היא זכתה למצוא את זיווגה.
כיון שכך, שאלתי אותה כיצד לבסוף נזדמן לה זיווגה והיכן מצאה את בן זוגה, והכלה סיפרה שהבחור שאיתו התארסה לבסוף הוא שכן שלה, ושניהם מתגוררים באותו בניין כבר שנים רבות.
יד ההשגחה סובבה שמעולם לא ראו זה את זה, וכל אחד מהם חיפש אחר זיווגו במקום אחר, עד שלבסוף מצאו האחד את השני באותו בניין מגורים, כשהמתינו יחד למעלית הבניין.
ללמדנו, שכשם שזיווגו של האדם נקבע טרם בואו לעולם, כך גם זמן מציאת הזיווג נקבע מראש על ידי הקב"ה, וכמה שהאדם ישתדל ויפעל למצוא את זווגו, כל עוד לא הגיעה השעה הטובה שלו להינשא – שידוכו יתעכב.
אבל כלל גדול הוא להתפלל לקב"ה שיסייע לנו למצוא את הזיווג הנכון בזמן הנכון, כפי שנאמר בגמרא בברכות (ח, א): "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מְצֹא"(תהילים לב, ו) אמר רבי חנינא: לעת מְצֹא – זו אשה, שנאמר: "מצא אשה מצא טוב"(משלי יח, כב).
