בשנות נעורי הבחנתי פעמים רבות בהנהגתו המיוחדת של כ"ק אבא זיע"א שהתייחס בביטול לכסף ולחומר.
זוכר אני שהייתה לאבא קופסת נעליים אותה החביא בארונו ובה צבר את "הונו". אנו הילדים דמיינו לעצמנו שוב ושוב שבקופסא יש סכום כסף רב, ורק אמי, שתבדל לחיים ארוכים, הייתה אומרת לנו בכל עת: "עוד תהיה לכם הפתעה גדולה!"
לאחר שנפטר אבא, כשהסתיימו ימי השבעה פתחנו את הקופסא ותדהמה אחזה בנו.
בקופסא הסודית היו שתי מעטפות: האחת הייתה עבור הוצאות נישואי אחי, ובמעטפה השנייה היה סכום כסף עבור צרכי הלווייתו וקבורתו של אבא זיע"א.
ומלבד שתי המעטפות הכילה הקופסא רק עוד כמה אלפי שקלים שהם היו למעשה כל רכושו של אבא! וזאת למרות שכשאבא זיע"א עלה ממרוקו לארץ ישראל הוא הביא עימו סכום כסף רב.
אלא שבימי חייו אבא חילק את כל כספו לעניים ולנזקקים וגם תמך בישיבות הקדושות ולא הותיר לעצמו אלא מה שמספיק לו למחייתו.
באותה שעה, לאחר שאבא נפטר לבית עולמו, זכינו ללמוד מהנהגה מיוחדת זו שלו על ערכו האמיתי של הכסף בעולם הזה, שמיועד להיות אמצעי בלבד לעבודת ה', ואין לראות בו ח"ו מטרה לצבור ממנו סכום רב ככל האפשר.
