אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים (שמואל ב כג, ג)
מאי קאמר, אמר רבי אבהו, הכי קאמר, אמר אלוהי ישראל לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי - צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה. (מועד קטן טז, ב)
לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו (איוב לז, ז)
אין הקב"ה מונע מן הצדיק מה שרוצה בעינו. (במדבר רבה מטות פרשה כב)
ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר וצדיק יסוד עולם. (יומא לח, ב)
א"ר אליעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר, לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות. (סוכה יד, א)
אמר לו ואין הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק? אמר לו הן, הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק, ואין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו. (תענית טז, ב)
תנו רבנן מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל, 'ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור'. 'ותגזר אומר', אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה. (תענית כג, א)
כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה'. (בבא בתרא קטז, א)
ואפשר לנו לומר לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב 'ויפח באפיו נשמת חיים', ותרגם אונקלוס 'לרוח ממללא', נתן בה כח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה. ועל כן ידענו ונראה תמיד כי לפי חשיבות נפש האדם ודבקותה בעליונים כנפש הצדיקים והחסידים, ימהרו דבריהם לפעול בכל מה שידברו עליו, וזה דבר ידוע ומפורסם בין יודעי דעת ומביני מדע. (ספר החינוך מצוה רלא)
והנראה לי בזה, שענין הברכות אינו הגדת עתידות כלל, אבל הוא תפילה עם נתינת הכנה אל המקבל שיחול השפע האלקי עליו... ולזה צריך שיהיה במקבל הכנה כדי שיחול בו השפע ההוא, ויהיה המברך אמצעי בהורדת השפע ההוא, וזהו ענין סמיכת היד שהיו סומכין ידיהם המברכים על המתברכין לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההוא, וכאילו החסיד או הצדיק המברך הוא צינור להמשיך השפע האלקי על ידו... וכפי מעלת הסומך או המברך יהיה מדרגת השפע המקובל... (ספר העקרים מאמר ד פרק יט) .
