באחד הימים פגשתי יהודי בצרפת אשר הלך בגילוי ראש. לפיכך פניתי אליו ושאלתי אותו: "האם אתה יהודי
אותו אדם הביט בי בפליאה גדולה והשיב: "בודאי שאני יהודי, יהודי מאמין. מדוע כבוד הרב שואל אותי שאלה כזו
כמענה לשאלתו ביקשתי ממנו שיצטרף אלי בדרכי לתחנה המרכזית בליאון, שם הנחתי כיפה לראשו ואמרתי לו: "כעת אראה לך מיהו יהודי אמיתי. בוא אחרי
היהודי המופתע ציית לדברי ופסע לצידי ברחבי בניין התחנה המרכזית. מכל עבר החלו אנשים להביט לעברו, היו מהם שהצביעו עליו באצבע, היו שנדו לו בראשם והיו כאלו שאף התלוצצו על חשבונו
"מה כבוד הרב עושה?" שאל אותי היהודי כשהוא המום ממעשי, "כולם מביטים בי בבוז, לועגים לי ורומסים אותי על המראה המשונה שלי" כך אמר
הבטתי ביהודי בשלוות נפש ושאלתי אותו: "מדוע אתמול לא רמסו אותך? מדוע אתמול לא ביזו אותך
היהודי שתק ואני השבתי
"אתמול כשהסתובבת בגילוי ראש בין כל המון האנשים שרובם המוחלט גויים בני עם נכר – הם לא הבחינו בשונותך, דמית להם ונראית ממש כמותם. והנה היום מתברר להם שרימית אותם. הם חשבו אותך לגוי, והנה כעת מתברר להם שאתה שונה מהם בתכלית, היום אתה נראה יהודי. על התרמית הזו הם רוגזים, ולכן הם מבקשים לרמוס אותך
דע לך שיהודי אמיתי מתנהג כיהודי ונראה כיהודי גם בביתו וגם מחוצה לו, בבחינת 'פיו ולבו שווים'. אם אתה חש שייכות לעם ישראל – עליך להיות גאה בכך ולהפגין את גאוותך גם כלפי ציבור הנוכרים הסובב אותך, ואל לך לנסות להידמות להם במראם ולנסות בכך להנות מאהדתם, כי הם חשים שבכך אתה מרמה את עצמך ואותם". כך אמרתי ליהודי.
מעשה נוסף ארע עימי באותו עניין כאשר באחד הימים בלכתי ברחוב פגש בי אדם ואמר לי: "שלום עליך רבי
הבטתי עליו והמשכתי בדרכי מבלי להשיב לו. אותו אדם נדהם מתגובתי הקרירה ורץ אחרי וקרא: "למה אתם הרבנים אין לכם דרך ארץ
"מה עשיתי?" שאלתי בתמימות "ולמה תאמר שאין לי דרך ארץ?"
והיהודי השיב: "אני פניתי אליך בלשון הקודש ואמרתי: 'שלום עליך רבי', ואילו אתה התעלמת ממני ולא ענית לי כלל
"נכון שפנית אלי בלשון הקודש, אולם עובדה זו אינה מציינת דבר, שכן היום גם הגויים מדברים בלשון הקודש מתוך כוונה להתלוצץ על היהודים, וכיון שחשבתי אותך לגוי לא עניתי לך
היהודי ששמע את דברי נעלב ואמר: "אבל אני לא גוי, אני יהודי כמוך
"ואיך אדע שאתה יהודי? האם בגלל השפה שבה אתה פונה אלי? הרי כבר אמרתי לך שהיום גם הגויים יודעים לדבר בלשון הקודש. אם הייתה כיפה לראשך והיית מתנהג כיהודי, הייתי מכיר בך שאתה יהודי ומשיב לך לשלום
כך הוכחתי אותו
"כבוד הרב יסלח לי, אך אני מתבייש לחבוש כיפה לראשי", השיב היהודי בשפל קול
"יהודי אמיתי אינו מתבייש ביהדותו ואינו מתחפש בצאתו מביתו עד שהוא כבר נראה גוי לכל דבר, אלא אדרבא יהודי אמיתי חש זכות עצומה להיות חייל בצבאו של ה', ובשל כך הוא גם גאה ב"במדיו הצבאיים" – בלבושו היהודי". כך השבתי ליהודי
בלבי תפילה ותקווה שדברי נפלו על אוזניים קשובות ויהודי זה יזכה לשנות את פנימיותו היהודית וכתוצאה מכך גם את מראהו החיצוני ויגרום בכך לקידוש שם שמים.
