כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד (משלי ג, כו)
במה שתבטח ותקוה אליו והוא ישמור רגלך מן הלכידה. (מצודת דוד)
מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָ-ה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב (משלי יח, י)
לפי שבדרך הטבע המתפחדים מן האויב ישגבו במגדל עוז, ושם חושבים עצמם בטוחים, וכשם שהטבע יודע זה ורואה אותו תמיד, כן יש לו לדעת שהבוטח בשמו יתברך הוא יושב לבטח כיושב במגדל ויותר ממנו כי "בו ירוץ", כלומר בשם ה' ירוץ הרץ ונשגב מן הצרה. מה שאין כן במגדל שלא ישגב שם מן הצרה לפעמים, כי אפשר שהאויבים יתיצו המגדל ואין היושבים שם נשגבים מצרתם. (רבינו בחיי שמות לה)
מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בה' (תהילים קיב, ז)
מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה'. (ברכות ס, א)
ומה שמצינו כמה צדיקים שהיה להם צרות. יש לומר דהכל לפי אומץ הלב בבטחונו על ה'. (לקוטי הגר"א ברכות ס, א)
ובענין המדרגות בבטחון, מצינו בספר "אבן ישראל" לאדמו"ר הגאון ר' ישראל סלנטר ז"ל שיש שני מיני בטחון, בטחון של חובת הלבבות, ובטחון של הרמב"ן להחובת הלבבות (שער הבטחון פ"ד) צריך לבטוח בהקב"ה על ידי השתדלות דוקא, כי אסור לסמוך על הנס, אף כי אין מעצור להקב"ה להושיע אף בלא השתדלות, אף על פי כן מה שבכחו לעשות מחויב הוא לעשות.
ולהרמב"ן (ויקרא כו, יא) הבטחון הוא להשליך על ה' לבד יהבו, בלי שום סיבה. ומה שדרשו רז"ל "ורפא ירפא", היינו שניתן רשות לרופא לרפא, אבל העובד השלם אין ראוי לדרוש כלל ברפואה טבעית, ולדידיה גם בפרנסה אין צריך שום השתדלות, רק בטחון בה'.
אמנם גם להחובת הלבבות אסור להרבות בהשתדלות, רק לעשות סיבה שיהיה אפשר גם כן על פי הטבע להרויח, ולבטוח בהשי"ת, אבל ריבוי ההשתדלות הוא חסרון בטחון כידוע.
וכפי הנראה שיטת החובת הלבבות היא בשביל בעלי בתים היראים, והשיטה של הרמב"ן בשביל חובשי בית המדרש, אשר אחת שאלו שבתם בבית ה' כל ימי חייהם, שאינם צריכים שום סיבה אלא לבטוח בה' בלי שום השתדלות. (מדרגת האדם דרכי הבטחון פ"ט)
טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג בטחון. שֵם בטחון משמש לְמִדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין - בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע, ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה - כי בטח יהיה הטוב. ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר בטחון.
ואין הוראה זו בבטחון נכונה. שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו יתברך. אבל ענין הבטחון הוא האֵמון [האמונה] שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו יתברך. (אמונה ובטחון פ"ב)
