יהודי מניו יורק שבארצות הברית התקשר אלי באחד הימים ואמר לי: "כבוד הרב, אני זקוק לעצתך בבעיות שלום בית שיש לי עם אשתי".
שאלתי אותו מהן הבעיות והוא השיב: "ישנה הצגה בתיאטרון בברוקלין שאשתי ביקשה שנלך לצפות בה ביחד, אך עד שמצאתי זמן ללכת לרכוש עבורנו כרטיסים להצגה – אזלו הכרטיסים מנקודות המכירה הרשמיות. עכשיו אשתי כועסת עלי וטוענת שאני עצלן, מכיון שלא מיהרתי לקנות את הכרטיסים כשעוד היה אפשר להשיג אותם, וכעת אני מצוי בבעיה קשה שאיני יודע איך להתמודד עימה".
"איך לדעתך אוכל לעזור לך?" שאלתי את היהודי, והיהודי השיב: "ברך אותי שאמצא בקלות כרטיסים להצגה".
כאב לי לשמוע שהיהודי מבקש ברכה כדי ללכת עם אשתו לתיאטרון, מקום תועבה, ולא הסכמתי כלל עם צעד זה, וכשראיתי את העקשנות שלו להשיג לאשתו את מבוקשה רציתי לברר אצלו עד כמה הוא נחוש להשיג את הכרטיסים, לפיכך שאלתי אותו: "מה עם השוק השחור? ניסית למצוא שם כרטיסים להצגה?"
"בשוק השחור מבקשים עבור כל כרטיס שלושת אלפים דולר!" השיב היהודי.
לשמע המחיר המוגזם שאלתי: "נו, האם תקנה את הכרטיסים במחיר מוגזם שכזה?"
"אינני מוצא כל ברירה אחרת" השיב היהודי, "לכאורה נראה שאאלץ לשלם את המחיר המופרז הזה עבור כל כרטיס".
כאשר שמעתי את דבריו האחרונים של האיש עלה במוחי הרהור חדש.
"אמור לי בבקשה" פניתי אליו, "האם כאשר אתה מגיע לתפילה בבית הכנסת באיחור, או כאשר אינך הולך כלל להתפלל – האם גם אז אשתך כועסת עליך ואומרת לך שאתה עצלן?" שאלתי.
"לא, אשתי מעולם לא אמרה לי על כך דבר" ענה היהודי.
"אם כן" המשכתי, "אשתך הוכיחה אותך רק על כך שפספסת את רכישת הכרטיסים לתיאטרון, כיון שהלכת לקנותם מאוחר מידי. ומהו תיאטרון? תיאטרון זהו שקר! שקר שבנוי על גבי שקר נוסף! ובשביל שקר זה אשתך עושה לך צרות".
היהודי הסכים עימי ושאל: "ומה אעשה כעת?"
"כעת תבין את גודל העצלות שלך!" השבתי לו, "שב וערוך עם עצמך חשבון נפש – שבשביל לפצות את אשתך על העצלות שלך לדברים שהם שקר והבל, אתה מוכן לשלם מחיר יקר מאד – שלושת אלפים דולר עבור כל כרטיס! ואילו בשביל לרצות את הקב"ה על העצלות שלך לדברים שבקדושה שזכותם עומדת לנצח נצחים – אינך מוכן לשלם מאומה, אפילו לא מאמץ קטן להגיע לתפילה בזמן.
כאשר תעבוד על עצמך במידת הזריזות תזכה לקנות בכך לא רק את שלום הבית שלך עם אשתך אלא גם את שלום הבית שלך עם הקב"ה, ושכרך יהיה רב לך בעולם הזה ובעולם הבא".
היהודי קיבל את דברי, הוא הבין את הטעות הגדולה שבידו וגמר בדעתו שלא לקנות כלל את הכרטיסים לתיאטרון, שהוא מקום הטומאה.
