בשנים עברו היה לי מכר שחגג יובל שנים לחייו. מצבו הבריאותי הייתה תקין לגמרי והוא חש בריא ושלם, אך מתוך חשש קל שמא גופו מתחיל להזדקן ולהיחלש הוא ביקש לוודא שתחושותיו הבריאות אינן מטעות אותו והלך לערוך בדיקות מקיפות ויסודיות לכל איברי גופו.
בחסדי שמים, כל תוצאות הבדיקות הראו שגופו תקין לגמרי ובריאותו טובה ואיתנה, ואפילו הרופא שבדק את לבו שמח ואמר שכבר זמן רב הוא לא פגש אדם שבשנות החמישים לחייו הלב שלו מתפקד בצורה כל כך טובה, כמו לב של אדם צעיר.
היהודי שב לביתו שמח וטוב לב, ובני משפחתו שמחו איתו בבשורה הטובה שהתבשר. אך לא לעולם חוסן. בלילה שלאחר מכן היהודי לקה בהתקף לב קשה שהכריע אותו, ולמרות בריאותו האיתנה הוא נפטר מן העולם.
אדם אינו יודע מתי יבוא יומו. גם אם הוא מרגיש שגופו מתפקד בצורה מושלמת ועוד קיבל לתחושות אלו הסכמות מהרופאים – אין לו כל ערבות לכך שהדבר יימשך כך ברגע הבא, איש לא התחייב בפניו שהוא לא יסיים במפתיע את חייו.
ולכן הורונו חכמים לשוב בכל יום בתשובה, באומרם: "שוב יום אחד לפני מותך" (אבות ב, י). וכיון שהאדם אינו יודע מתי ימות – עליו לדמות לעצמו בכל יום כאילו זהו יומו האחרון בעולם, וממילא בכל יום ישוב בתשובה על מעשיו (עי' שבת קנג, א).
