יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ביקש להעניק לבנו בן השש עשרה מתנה גדולה לרגל הצלחתו המרשימה בבחינה קשה, ובחר לקנות לו מכונית קטנה שאינה מצריכה רישיון נהיגה.
כששמעתי על המתנה שאלתי את היהודי למה לא קנה לבנו תפילין.
"את התפילין אקנה לו בהזדמנות אחרת, כעת רציתי לתת לבני מתנה שתראה לו שאני מעריך אותו והוא ייהנה ממנה". השיב לי היהודי.
באחד מלילות השבת יצא הבן במכוניתו החדשה, ואביו ואימו יצאו גם הם ברכבם לבלות. כיון שהם טעו בדרך, הבחין לפתע האב בבנו שנוהג במכונית שרכש עבורו כשלצידו יושבת נערה. הגם אם הם לא זכו להימנות עם שומרי מצוות – עדיין מחזה זה היה מנוגד לאורח החיים שלהם ולקו החינוכי שהונהג בביתם.האב ההמום עצר מיד וקרא לבנו: "בני, מה קרה לך? אני נותן לך מתנה כל כך מיוחדת ויקרה ואתה עושה איתה מעשי שטות?"
הבן לא הגיב לדברי התוכחה שנשמעו מפי אביו ופנה משם ונסע עם מכוניתו למקום לא ידוע. כיון שעקבותיו נעלמו, פנה אביו למשטרה, אולם שם הסבירו לו שאם בנו מיודד עם אותה בת – ייתכן שהוא מסתתר בביתה, ולכן אין באפשרותם לסייע לו למצוא את בנו.
פעמים רבות קורה שהורים – במקום לחנך את ילדיהם למעשים טובים, הם נותנים בידי ילדיהם כלי משחית, ומאפשרים להם לעשות מעשים רעים ואחר כך מצטערים על כך שבניהם סרו מהדרך. חובת ההורים לדעת שבמעשיהם השונים ובחינוך שהם מעניקים לילדיהם הם היחידים שאחראים להתדרדרות ילדיהם ולפיכך עליהם להיות זהירים ומחושבים בחינוכם.
***
